ספר הזהר, תזריע יב

פָּתַח רִבִּי אֲחָא וְאָמַר, (בראשית ב׳:י״ח) וַיֹּאמֶר יְיָ' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ וְגוֹ'. אֲמַאי פָּתַח קְרָא הָכִי, אֶלָּא הָא אִתְּמַר, דְּעַל דָּא לָא כְּתִיב, כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי, בְּגִין דְּזַמִּין אָדָם לְאִתְפָּרְשָׁא, וּכְתִיב, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ.

וְכִי לְבַדּוֹ הֲוָה, וְהָא כְּתִיב, (בראשית ה׳:ב׳) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם. וְתָנֵינָן אָדָם דּוּ פַּרְצוּפִין אִתְבְּרֵי, וְאַתְּ אַמְרַת, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. אֶלָּא דְּלָא אִשְׁתְּדַּל בְּנוּקְבֵיהּ, וְלָא הַוַת לֵיהּ, סֶמֶךְ לָקֳבְלֵיהּ, בְּגִין דְּהֲוַת בְּסִטְרוֹי, וַהֲווּ כַּחֲדָא מֵאֲחוֹרָא, וּכְדֵין הֲוָה הָאָדָם לְבַדּוֹ.

אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. מַהוּ כְּנֶגְדּוֹ, לָקֳבֵל אַנְפּוֹי, לְאִתְדַּבְּקָא דָּא בְּדָא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, נָסַר לֵיהּ וְנָטִיל נוּקְבָּא מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:כ״א) וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו. מַהוּ אַחַת. דָּא נוּקְבָּא דִּילֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ו׳:ט׳) אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי. וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם, אַתְקִין לָהּ כְּכַלָּה וְאַיְיתֵי לָהּ לְמֶהֱוִי לָקֳבֵיל אַנְפּוֹי נְהִירִין אַנְפִּין בְּאַנְפִּין. וּבְעוֹד דְּהֲוָה מִתְדַּבְּקָא נוּקְבָּא בְּסִטְרוֹי, הֲוָה הָאָדָם לְבַדּוֹ. לְבָתַר, סְלִיקוּ תְּרֵין, וְקָמוּ שֶׁבַע כַּחֲדָא.

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְכְּנָשׁ (ס"א דאתתקנת) לְגַבֵּי אָדָם, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרִיךְ לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית א׳:כ״ב) וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים. כְּחַזָּן דִּמְבָרֵךְ לְכַלָּה בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, חָתָן וְכַלָּה, כֵּיוָן דְּאִתְבָּרְכָן בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת אִתְדַּבְּקָן כַּחֲדָא, כְּדוּגְמָא דִּלְעֵילָּא.

וְעַל דָּא מַאן דְּאָתֵי לְאִתְחַבְּרָא בְּאִנְתּוּ דְּאָחֳרָא, הָא פָּגִים זִוּוּגָא, (כביכול עביד ב' רשויות לעילא) דְּהָא זִוּוּגָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ בְּרַחֲמֵי, וּבְזִמְנָא דְּאִיהוּ בְּדִינָא. תָּא חֲזֵי, מַאן דְּמִתְחַבָּר בְּאִנְתּוּ דְּאָחֳרָא, כְּאִילּוּ מְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא מְכַפֵּר לֵיהּ בִּתְשׁוּבָה, וּתְשׁוּבָה תַּלְיָא עַד דְּיִסְתָּלַק מֵעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו כ״ב:י״ד) אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן. וְאֵימָתַי, בְּשַׁעֲתָא דְּעָאל בִּתְשׁוּבָה לְהַהוּא עָלְמָא, וְאִית לֵיהּ לְקַבְּלָא עוֹנְשָׁא.

רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, מַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לָא יִתְקָבַּל בִּתְשׁוּבָה, עַד דְּיִתְדָּן בְּדִינָא דְּגֵיהִנָּם. כָּל שֶׁכֵּן, מַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּבְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכָּל שֶׁכֵּן אִי אַטְרַח לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד דִּיּוּקְנָא דְּמַמְזֵר בְּאִנְתּוּ דְּאָחֳרָא, וְאַכְחִישׁ פּוּמְבִּי דְּמַלְכָּא.