ספר הזהר, שמות ז
Zohar, Shemot 7 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →תוספתא מַתְנִיתִין: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֲנַן פַּתְחִין עֵינָנָא חֲמָאן, גַּלְגַּלֵּי רְתִיכָתָא קַדִּישָׁתָא נַטְלִין בְּמַטְלָנוֹי, וְקַל שִׁירָתָא בְּסִימָא לְאוּדְנִין, יָאֶה לְלִבָּא, סַלְּקָא וְנַחְתָּא, אַזְלָא וְלָא נַטְלָא, מִזְדַעְזְעִין אֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹא רִבְבָן וּפַתְחִין שִׁירָתָא מִלְרַע לְעֵילָּא.
לְקָל נְעִימוּתָא הַהוּא, קַיְימִין מַאן דְּקַיְימִין, וּמִתְכַּנְּפִין בִּכְנוּפְיָא לְסִטְרָא דִּימִינָא, אַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין אַלְפִין מָארֵי דְּעַיְינִין. חַמָּאן וְלָא חַמָּאן, קַיְימִין בְּקִיּוּמֵיהוֹן. תְּרֵין סִטְרִין אָחֳרָנִין אִתְחַוְּורוּ (ס"א אתחזרו) בְּגִינֵיהוֹן. וּלְסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא מָאתָן וְחַמְשִׁין אַלְפִין.
אִינּוּן מָארֵיהוֹן דִּיבָבָא, מְיַבְּבִין וּמְיַלְּלִין מֵאֲתַר בֵּית מוֹתְבֵיהוֹן, פַּתְחִין בְּדִינָא וּמְסַיְּימִין בְּדִינָא. מְיַבְּבִין תִּנְיָינוּת, וְדִינָא יָתִיב, וְסִפְרִין פְּתִיחוּ. בֵּיהּ שַׁעֲתָא, סָלִיק מָארֵיהּ דְּדִינָא, דְּקָאִים עֲלֵיהוֹן, וְיָתִיב בְּכוּרְסַיָּיא דְּדִינָא, וְשִׁירָתָא אִשְׁתְּכַךְ, עַד לָא תִּסְתַּיָּים דִּינָא
סָחֲרָן מָארֵי דְּעַיְינִין דִּלְסִטְרָא יְמִינָא, וְעִמְּהוֹן תַּמְנֵיסַר אַלְפִין אַחֲרָנִין תַּקְעִין, וְלָא מְיַבְּבִין וְלָא מְיַלְּלִין (ס"א לא מיללין ולא מיבבין) פַּתְחִין שִׁירָתָא, מִזְדַּעְזְעָן מָאתָן וְחַמְשִׁין אַלְפִין מָארֵי דִּיבָבָא.
תַּקַע תִּנְיָינוּת וְלָא מְיַבְּבִין (ס"א ולא מיבבין ולא מיללין) נָטִיל פַּטְרוֹנָא, מֵהַהוּא כּוּרְסַיָּיא וְיָתִיב בְּכוּרְסַיָּיא דְּוַותְּרָנוּתָא. בֵּיהּ זִמְנָא הַוָה (נ"א הוא) מִדְכַּר שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה רַבָּא, דִּבְהַהוּא שְׁמָא חַיִּים לְכֹלָּא.
פָּתַח וְאָמַר זִמְנָא חֲדָא יוֹ"ד הֵ"א וָי"ו הֵ"א (ס"א יו"ד ה"א וא"ו ה"א) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות ל״ד:ה׳) וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָֹה. פַּתְחִין כִּקַדְמֵיתָא מָארֵי גַּלְגַּלֵּי קַדִּישִׁין. וְאֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹא רִבְבָן, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא, מְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין, בְּרִיךְ יְקָרָא דְה' מֵאֲתָר בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ.
אַתְיָא הַהוּא גִּנְתָּא, דְהַוָת (נ"א דאיהי) טְמִירָא בְּמָאתָן וְחַמְשִׁין עָלְמִין, הוּא שְׁכִינְתָּא יְקָרָא בְּזִיוָהּ, דְּנָפִיק מִזִּיוָא לְזִיוָא, וְזִיוָהּ נָגִיד מִנֵיהּ, לְד' סִטְרִין רֵישִׁין, לְקַדְמָאֵי (ס"א לקיימא), מֵהַהוּא זִיוָא נַפָק (ס"א אתמשך) לְכֻלְּהוּ דְּאִינּוּן לְתַתָּא, וְהַהִיא אִקְרֵי גִּנְתָּא דְּעֵדֶן.
פָּתַח תִּנְיָינוּת הַהוּא סָבָא, פַּטְרוֹנָא דְּכֹלָּא וּמִדְכַּר שְׁמֵיהּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וְכֻלְּהוּ פַּתְחֵי בִּתְלֵיסָר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי. מַאן חָמֵי כָּל אִלֵּין תַּקִּיפִין, רָאמִין דְּרָאמִין, תַּקִּיפִין דְתַקִּיפִין, רְתִיכִין קַדִּישִׁין, וּשְׁמַיָא, וְכָל חֵילֵהוֹן, מִזְדַּעְזְעִין וּמִתְחַלְחְלָן בְּאֵימָתָא סַגְיָא, מְשַׁבְּחָן שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאַמְרִין שִׁירָתָא. זַכָּאִין אִינּוּן נִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן בְּהַהוּא עִדּוּנָא, וְיַדְעִין דָּא, עַל הַאי אִיתְּמַר (ירמיהו י׳:ז׳) מִי לֹא יִירָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה וְגוֹ'. (ע"כ תוספתא)
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
אמר ר' שמעון וכו': אר"ש, מי שרגיל לסבול צער, אע"פ שבא לו צער לפי שעה, הוא סובל העול שלו, ואינו דואג, אבל מי שאינו מורגל לסבול צער, וכל ימיו היו בתענוגים ומעדנים, ובא לו צער, זה הוא צער שלם, ועל זה צריכים לבכות.