ספר הזהר, פנחס כא

אוּף הוּא פָּתַח וְאָמַר, מִשְּׁמֵיהּ דרִבִּי פִּנְחָס (קהלת ט׳:י׳) כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה וְגוֹ', כַּמָה יָאוּת לֵיהּ לְבַּר נָשׁ בְּעוֹד דְּבוּצִינָא דָּלִיק וְשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, לְאִשְׁתַּדְּלָא וּלְמֶעְבַּד רְעוּתָא דְּמָארֵיהּ. בְּגִין דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּבוּצִינָא, אִיהִי כֹּ"חַ דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, (במדבר י״ד:י״ז) יִגְדַּל נָא כֹּחַ יְיָ. כֹּחַ יְיָ, דָּא הוּא כֹּחַ, דְּשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, וְכֹל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ. (דא איהו כחו)

ודַּאי אִצְטְרִיךְ לְאִתְּעָרָא כָּל שַׁיְיפוֹי בְּחֵילָא תַּקִּיף בְּגִין דִּבְאִתְּעָרוּתָא תַּקִּיף דְּאִתָּקַף, אִתְּעַר הַהוּא כֹּחַ קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְאִסְתַּלָּק גּוֹ קוּדְשָׁא וְאִתְּבַּר חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּסִטְרָא אַחֲרָא. וְעַל דָּא בְּכֹחֲךָ, אִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד רְעוּתָא דְּמָארָךְ.

כִּי אֵין מַעֲשֵׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְגוֹ', בְּגִין דִּבְהַהוּא כֹּחַ אִית מַעֲשֶׂה, אִשְׁתַּדְּלוּתָא לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּהַאי עָלְמָא דְּאִקְרֵי מַעֲשֵׂה, עָלְמָא דְּעוֹבָדָא, לְמִשְׁלָם סוֹפָא דְּמַחֲשָׁבָה. וְחֶשְׁבּוֹן, דָּא הוּא עָלְמָא, דְּתַלְיָא בְּדִבּוּרָא, דְּהָא חֶשְׁבּוֹן בְּדִבּוּרָא תַּלְיָיא. וְעַל דָּא, כָּל גִּימַטְרִיּאוֹת, וּתְקוּפִין, וְעִבּוּרִין דְּעָלְמָא, בְּסִיהֲרָא הֲווֹ. וְדַעַת, דָּא אִיהוּ רָזָא דְּשִׁית סִטְרִין, דְּתַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה, וְאִקְרוּן עָלְמָא דְּהַהוּא מַחֲשָׁבָה. וְחָכְמָה, דְּכֹלָּא תַּלְיָיא מִנֵּיהּ.

וְכָל אִלֵּין כְּלִילָן בְּהַהוּא כֹּחַ, מַה דְּלָאו הָכִי בְּסִטְרָא דִּשְׁאוֹל, דַּרְגָּא דְּגֵיהִנָּם. דְּהָא כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא אִשְׁתָּדַּל בְּהַאי כֹּ"חַ, בְּהַאי עָלְמָא, לְאַעְלָאָה בֵּיהּ, בְּמַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וָדַעַת וְחָכְמָה, סוֹפֵיהּ לְאַעְלָאָה בַּשְּׁאוֹל, דְּלֵית בֵּיהּ מַעֲשֵׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה. דְּהָא סִטְרָא אָחֳרָא, אֹרַח שְׁאוֹל אִיהִי, דִּכְתִּיב, (משלי ז׳:כ״ז) דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ. מַאן דְּאִתְרַפֵּי מֵהַאי כֹּ"חַ קַדִּישָׁא, אַתְּקַף בֵּיהּ סִטְרָא אַחֲרָא, דִּשְׁאוֹל בֵּיתָהּ.

אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמָּה, וְכִי כָּל בְּנֵי עָלְמָא אָזְלֵי לִשְׁאוֹל. אִין. אֲבָל סַלְּקִין מִיַּד, דִּכְתִּיב, (שמואל א ב׳:ו׳) מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. בַּר אִינּוּן חַיָּיבִין, דְּלָא הִרְהֵרוּ תְּשׁוּבָה לְעָלְמִין, דְּנַחְתִּין וְלָא סַלְּקִין. וַאֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים נַחְתִּין תַּמָּן. אֲמַאי נַחְתִּין. בְּגִין דְּנַטְלִין כַּמָה חַיָּיבִין מִתַּמָּן, וְסַלְּקִין לוֹן לְעֵילָּא. (ותמן עבדין לון להרהר בתשובה) וּמַאן אִינּוּן. אִינּוּן דְּהִרְהֵרוּ בִּתְשׁוּבָה בְּהַאי עָלְמָא, וְלָא יָכִילוּ, וְאִסְתְּלָּקוּ מִן עָלְמָא. וְצַדִּיקַיָּיא נַחְתִּין בְּגִינֵיהוֹן דְּחַיָּיבִין גּוֹ שְׁאוֹל, וְנַטְלִין לוֹן, וְסַלְּקִין לוֹן מִן תַּמָּן.