ספר הזהר, פנחס קי
Zohar, Pinchas 110 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →אִינְהוּ אִינּוּן דִּמְתַּקְנֵי חַמְרָא וְנָהֲמָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, דְּאִתְּמַר בְּהוּ אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, דְּלֵית לְקָרְבָא לֵיהּ לְגַבֵּיהּ אֶלָּא אִלֵּין דְּאִתְקְרִיאוּ אִשֵּׁי יְיָ. וּבְגִין דָּא אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי. דְּעָלֵיהּ אִתְּמַר, (משלי ט׳:ה׳) לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי. וְאִתְקְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים, דְּאִינּוּן י"ב אַנְפִּין, (במדבר ו׳:כ״ה) יְבָרֶכְךָ יְהוָֹה, יָאֵר יְהוָֹה, יִשָּׂא יְהוָֹה, תְּרֵיסָר אַנְפִּין דִּתְלַת חֵיוָן.
מַאי לֶחֶם דְּאִלֵּין פָּנִים. דָּא נַהֲמָא דְּאָדָם, דְּאִיהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְאִית לֵיהּ נַהֲמָא בְּאַרְבַּע אַנְפִּין, דְּאִינּוּן אַרְבַּע אַתְוָון יְדוָֹד. הַאי נַהֲמָא דְּפָתוֹרָא דְּמַלְכָּא, אִיהוּ סֹלֶת נְקִיָּה.
כִּבְשָׁן דִּילֵיהּ, דְּאוֹפֶה בֵּיהּ נַהֲמָא, שְׁכִינְתָּא. תַּמָּן אִתְבְּשַׁל וְאִשְׁתְּלִים. וּבְגִין דָּא, אֵין בּוֹצְּעִין אֶלָּא מֵאֲתָר דְּגָמַר בִּשׁוּלָא. כְּגַוְונָא דִּשְׁלִימוּ דְּפֶרִי, אִיהוּ גְּמַר בִּישׁוּלוֹ. וְהַאי אִיהוּ אֲדֹנָי, גְּמַר וּשְׁלִימוּ דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ לֶחֶם הַפָּנִים. אֲדֹנָי, כִּבְשָׁן דִּילֵיהּ. דְּאִיהִי כְּבוּשָׁה תְּחוֹת בַּעְלָהּ. וּבְגִינָהּ אִתְּמַר, (שמות י״ט:י״ח) וְהַר סִינַי עָשָׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְיָ בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן. וְלֹא כְּכִבְשָׁן דְּאֵשׁ דְּהֶדְיוֹט, אֶלָּא כְּכִבְשָׁן, דְּבֵיהּ כָּבַשׁ רַחֲמָיו לְעַמֵּיהּ, כַּד מְצָּלִין וּבָעוּן בָּעוּתִין, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וּבֵיהּ כִּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא לָמָּה לָךְ.
וּבְנַהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא, אִית סֹלֶת דִּיְהָב לֵיהּ מַלְכָּא, לְאִינּוּן דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים. מֵיכְלָא דְּצַּדִּיקַיָּיא. וְאִית נַהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ פְּסוֹלֶת, לְאִינּוּן עַבְדִּין וּשְׁפָחוֹת, דְּבֵי מַלְכָּא. וּבְגִין דָּא בְּמַטְרוֹנִיתָא אִתְּמַר (משלי ל״א:ט״ו) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ, דְּאִינּוּן מָארֵי מַתְנִיתִין. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּמֵיכְלָא דְּמַלְכָּא, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סוֹלֶת וַדַּאי, וְדָא יוֹ"ד מִן אֲדֹנָי, אִיהִי עֲשִׂירִית. וְדָא סֹלֶת דְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא אַשְׁבְּחַת (ד"א דמיכלא דמלכא אשתכחת).
קוּם בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, אַנְתְּ וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרָךְ, וְרִבִּי אַבָּא, וְרִבִּי יְהוּדָה, וְרִבִּי יוֹסֵי, וְרִבִּי חִיָּיא, וְרִבִּי יוּדָאִי, לְתַקְּנָא דּוֹרוֹנָא לְמַלְכָּא, וּלְקָרְבָא כָּל אֵבָרִין, דְּאִינּוּן יִשְׂרָאֵל, קָרְבְּנִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא דְּאִתְקְרֵי נְשָׁמָה, לְגַבֵּי אֵבָרִים שְׁכִינְתָּא קַדִּישְׁתָּא, אֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ. דְּאָחִיד בְּעֵצִּים, דְּאִתְקְרִיאוּ עֲצֵּי הָעוֹלָה, דְּאִינּוּן עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. עֲצֵּי הַקֹּדֶשׁ אִתְקְרִיאוּ, אִינּוּן מָארֵי תּוֹרָה, דְּאִתְאֲחִידַת בְּהוֹן אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ (ירמיהו כ״ג:כ״ט) הֲלֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְיָ.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
אוף הכי בני וכו': אף כך, בני העולם הם אברים זה עם זה. בשעה שרוצה הקב"ה לתת רפואה לעולם הוא מכה לצדיק אחד שביניהם, במחלות ובנגעים, ובשבילו נותן רפואה לכל, מאין לנו זה, כי כתוב, והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו וגו' ובחבורתו נרפא לנו. ובחבורתו, היינו הקזת דם…