ספר הזהר, פקודי נ
Zohar, Pekudei 50 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →היכל אהבה חס"ד הֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה, הֵיכָלָא דָּא קַיְּימָא לְאַנְהָרָא לְאִלֵּין תַּתָּאֵי. וְהַאי אִיהוּ הֵיכָלָא דְּקַיְּימָא לְאַנְהָרָא בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. פִּתְחָא חֲדָא קַיְּימָא בְּהַאי הֵיכָלָא, וְחַד מְמָנָא עָלֵיהּ, וְהַהוּא מְמָנָא אִקְרֵי סָנִיגוֹרְיָ"ה. הַאי מְמָנָא קַיְּימָא עַל פִּתְחָא דָּא, בְּגִין לְמֵילַף (ס"א סניגוריא עלייהו דישראל ובגין דא אקרי שמיה כך דהא איהו ממנא על כל אינון טבין דישראל למיעל) סַנֵּיגוֹרָא דִּלְהוֹן, קַמֵּיהּ דְּמָארֵיהוֹן. וְלָא יִשְׁלוֹט עָלַיְיהוּ סִטְרָא אַחֲרָא.
בְּהֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא חַד רוּחָא, דְּכָלִיל בְּאַרְבַּע, דְּהָא רוּחָא דָּא כָּלִיל בְּאַרְבַּע גְּוָונִין, חִוָּור וְאוּכָם יָרוֹק וְסוּמָק. וְהַאי אִיהוּ רוּחָא דְּקַיְּימָא כָּלִיל בְּכֹלָּא, וְאִקְרֵי סוּרִיָּ"ה, רַב עַל כָּל אִינּוּן חַיָּילִין תַּתָּאִין. וְכֻלְּהוּ קַיְימִין תְּחוֹתֵיהּ, וּמְמָנָן תְּחוֹת יְדֵיהּ.
הַאי רוּחָא, דְּסָגִיר וּפָתַח. כָּל מַפְתְּחָאן עִלָּאִין כֻּלְּהוּ אִתְמַסְרָן בִּידֵיהּ. (תלת זמנין ביומא) כָּל חַיָּילִין תַּתָּאִין, כֻּלְּהוּ אִתְכְּלִילָן וְקַיְימָן תְּחוֹתֵיהּ, וּמִנֵּיהּ אִתְזָנוּ. הַאי קַיְּימָא בְּכָל רָזִין דְּמָארֵיהּ, כָּל גְּנִזִין עִלָּאִין כֻּלְּהוּ אִתְמַסְרָן בִּידֵיהּ.
הַאי רוּחָא אִקְרֵי אַהֲבָה. וּבְגִין דָּא, אִקְרֵי הֵיכָל דָּא, הֵיכָל אַהֲבָה. בְּגִין דְּהָכָא אִתְגְנִיזוּ כָּל רָזָא דְּרָזִין, לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ. וְהָכָא הוּא רָזָא דִּכְתִיב, (שיר השירים ז׳:י״ג) שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדִי לָךְ.
רוּחָא דָּא, אִיהוּ נָטִיר כָּל נְטִירוּ דִּלְעֵילָּא, וְדָא אִקְרֵי (תהלים קכא) שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. (דברים ז׳:ט׳) שׁוֹמֵר הַבְּרִית. בְּגִין דְּהָכָא אִיהוּ נְטִירוּ דְּכָל גִּנְזִין עִלָּאִין, וְעַל דָּא גְּנִיזִין דְּמָארֵיהּ גְּנִיזִין בֵּיהּ. מֵהַאי נַפְקֵי שְׁבִילִין וְאָרְחִין לְאִינּוּן דִּלְתַתָּא, בְּגִין לְאַתְעֲרָא בְּהוּ רוּחָא דִּרְחִימוּתָא.
אִלֵּין ד' גְּוָונִין דְּבֵיהּ, אִתְּכְלִילָן דָּא בְּדָא. וְכַד בָּעָאן לְאַכְלְלָא, בָּטַשׁ דָּא בְּדָא, וְנָפַק מִכֻּלְּהוּ חַד חֵיוָתָא קַדִישָׁא, דְּאִקְרֵי זֹהַר. וְהַאי חֵיוָתָא עַל דָּא כְּתִיב, (יחזקאל י׳:כ״ב) הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל נְהַר כְּבָר.
מֵהֵיכָלָא דָּא, נָפְקִין כָּל רוּחִין קַדִישִׁין דְּקַיְימִין בְּקִיּוּמָא דְּנְשִׁיקִין (עלאין). דְּהָא מֵאִינּוּן נְשִׁיקִין, נָפְקָא אֲוֵירָא דְּרוּחָא, לְקִיּוּמָא דְּנַפְשָׁא לְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין עִלָּאִין, דְּאִתְיְיהִיבוּ בִּבְנֵי נָשָׁא. וְרָזָא הַהוּא דִּכְתִיב, (דברים ח׳:ג׳) כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִּי יְיָ' יִחְיֶה הָאָדָם. בְּגִין דִּבְהַאי הֵיכָלָא קַיְימִין כָּל נִשְׁמָתִין, וְכָל רוּחִין, דִּזְמִינִין לְנַחְתָּא בִּבְנִי נָשָׁא, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא. וְעַל דָּא, הֵיכָלָא דָּא נַקְטָא, כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּנָפְקִין מֵהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק. וּבְגִין דָּא, הֵיכָלָא דָּא לָא קַיְּימָא לְעָלְמָא בְּרֵיקָנַיָּיא.
וּמִיּוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא, לָא עָאלוּ הָכָא נִשְׁמָתִין אַחֲרָנִין. וְכַד יִסְתַּיְימוּן אִלֵּין, הֵיכָלָא קַיְּימָא בְּרֵיקָנַיָּא, וְיִתְפְּקַד מִלְּעֵילָּא, וּכְדֵין יֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְאַתְעַר הֵיכָלָא דָּא לְעֵילָּא, וְיִתְעַר הֵיכָלָא לְתַתָא.
וּבְרָזָא דְּהֵיכָלָא דָּא כְּתִיב, (שיר השירים ד׳:ה׳) שְׁנִי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנִי עֳפָרִים וְגוֹ'. בְּגִין דִּבְהֵיכָלָא דָּא הַהוּא רוּחָא דְּקָאָמַרָן, וְהַהוּא חֵיוָתָא, אַפִיק תְּרֵין נְהוֹרִין כְּלִילָן דָּא בְּדָא, מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, וְאִקְרוּן אֵ"ל שַׁדַּ"י. אִלֵּין אִקְרוּן שַׁדַּ"י, וְאֵ"ל דִּלְתַּתָּא, מִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא, וְאָעִיל דָּא בְּדָא, וְאִקְרֵי אֵ"ל שַׁדָ"י. בְּגִין דְּנָפַק מִכְלָלָא דְּאִלֵּין שָׁדַיִם.
וְהַאי אֵ"ל דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דִּימִינָא, נָטִיל מֵאֲתָר דָּא, כָּל אִינּוּן רַחֲמִין, דְּקַיְימֵי לְאַתְזָנָא הַהוּא הֵיכָלָא דִּלְתַתָא, דְּאִקְרֵי זְכוּתָ"א, עַל שְׁמָא דְּהַאי רוּחָא דְּבֵיהּ דְּקָאָמַרָן. הַאי שַׁדַּי, יָנִיק לְכָל אִינּוּן תַּתָּאִין, וּלְכָל אִינּוּן הֵיכָלִין, וּלְכָל אִינּוּן דִּלְבַר, דְּקַיְימֵי מִסִּטְרָא דָּא, דְּאִקְרוּן יִתְדוֹת הַמִּשְׁכָּן, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְעַל דָּא אִקְרֵי שַׁדַּי, בְּגִין דִּמְסַפְּקָא מְזוֹנָא לְכֻלְּהוּ תַּתָּאֵי, כְּמָה דְּאִיהוּ מְקַבְּלָא, מִסִּטְרָא דִּימִינָא.
מֵהָכָא, נָפְקוּ אִינּוּן נְהוֹרִין, דְּאִקְרוּן (בראשית ג׳:כ״ד) לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. בְּגִין דְּמִתְהַפְּכָא לְכַמָּה גְּוָונִין, וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּאִלֵּין מִתְעָרֵי דִּינָא בִּשְׁלִיחוּתָא דִּלְעֵילָּא, וְאִינּוּן בְּעָלְמָא מִסְּטָר שְׂמָאלָא, כַּד אִתְפְּרַשׁ (ס"א אתפשט) רוּחָא דָּא, וּבָטַשׁ לְאַפָקָא נְהוֹרִין לְכָל סִטְרִין, כְּאִינּוּן שָׁדַיִם דְּרָמָאן חֲלָבָא לְכָל סְטָר, הָכִי נָמֵי מֵהַאי רוּחָא, נַפְקֵי לְכָל סְטָר, וְאַפִיקוּ חַד חֵיוָתָא אַחֲרָא, דִּי מְמָנָא עַל אִלֵּין, דְּאִקְרֵי לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. וְדָא אִקְרֵי. (חסר) (ס"א שבע ודא איהו דממנא)
וְהַהוּא וְהַאי דִּמְמָנָא עַל עָלְמָא. בְּזִמְנָא דִּי מְמָנָא כַּפְנָא עַל עָלְמָא וְאִתְדָּן בֵּיהּ, כְּדֵין הַאי חֵיוָתָא אִתְפָּקְדָא עַל עָלְמָא, וְאַפִיק רוּחָא דִּמְזוֹנָא, לְכָל אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, דְּלָא יְמוּתוּן בְּכַפְנָא, וְסָעִיד לִבַּיְיהוּ. בְּגִין דְּהָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, כַּד שַׁלְטָא כַּפְנָא בְּעָלְמָא, נַפְקֵי מֵהַאי סִטְרָא תְּרֵין רוּחִין מִסְאֲבִין, וְאִקְרוּן שׁוֹד וְכָפָן. וְדָא אִיהוּ רָזָא, (איוב ה׳:כ״ב) לְשׁוֹד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק. בְּגִין דְּאִלֵּין קַיְימִין בְּעָלְמָא, וְעַבְדִין לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא קִטְרוּגָא. חַד, הַהוּא דְּקָא מְשַׁדֵּר לְהוּ כַּפְנָא, וּמַיְיתִי. וְחַד, דְּקָא אַכְלֵי בְּנֵי נָשָׁא וְלָא שַׂבְעִין, בְּגִין דְּהָא רוּחָא בִּישָׁא שַׁלְטָא בְּעָלְמָא.
חֵיוָתָא דָּא, אַפִיק חַד נִיצוֹצָא, דְּקָא נָפִיק מִנְּצִיצוּ דִּתְרֵין נִיצוֹצִין דְּאַמָרָן, דְּאִינּוּן מִתְהַפְּכָאן לְכַמָּה גְּוָונִין. וְהַאי נִיצוֹצָא אִקְרֵי שְׂרָפִים, וְהַאי אָחִיד בְּהוֹן, וְלָהִיט לוֹן.
בְּהֵיכָלָא דָּא אִית תְּרֵין מְמָנָן, נְהוֹרִין דְּקַיְימִין עַל אֶלֶף וְרִבּוֹא רִבְּבָן דְּאִקְרוּן גְּפָנִים, וְאֶלֶף וְרִבּוֹא רִבְּבָן דְּאִקְרוּן רִמּוֹנִים, וְכֻלְּהוּ קַיְימִין בַּחֲבִיבוּתָא, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּאַעֲלֵי רְחִימוּתָא בֵּין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָּא. וְכֻלְּהוּ מִתְעָרֵי רְחִימוּתָא, וְקַיְימָן בִּרְחִימוּ. וְכַד אַתְעַר רְחִימוּ מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא, כְּדֵין אִתְמַלְיָא הֵיכָלָא, דָּא, מִכַּמָּה טָבִין, מִכַּמָּה חֲסָדִין, מִכַּמָּה רַחֲמִין וּכְדֵין רְחִימוּ דִּלְתַתָּא, גּוֹ רְחִימוּ עִלָּאָה, אִתְדַּבָּק דָּא בְּדָא.
מֵהָכָא נַפְקֵי תְּרֵין מְמָנָן, וְאִקְרוּן אַהֲבָה, עַל שְׁמָא דְּהֵיכָלָא. וְאִלֵּין קַיְימִין לְאַשְׁגָּחָא עַל כָּל אִינּוּן דִּמְיַחְדֵּי יִחוּדָא דְּמָארֵיהוֹן בִּרְחִימוּ, וּמַסְרֵי נַפְשַׁיְיהוּ עָלֵיהּ בִּרְחִימוּ, וְסַלְקֵי וְאַסְהִידוּ לְעֵילָּא וְכָל אִינּוּן דְּעַבְדֵּי חֶסֶד בְּעָלְמָא, אִינּוּן חֲסָדִין סַלְּקִין וְעָאלִין גּוֹ הַאי הֵיכָלָא, וּמִתְעַטְּרֵי תַּמָּן, וְסַלְקֵי לְאִתְעַטְּרָא גּוֹ אַהֲבָה עִלָּאָה. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים ק״ח:ה׳) כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ. בְּהֵיכָלָא דָּא כְּתִיב, (שיר השירים ח׳:ז׳) מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לא יִשְׁטְפוּהָ וגוֹ'.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
פתח ואמר והיה וכו': פו"א, והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת יראת ה' היא אוצרו. מקרא זה העמידוהו החברים. אבל הרי למדנו, כל אדם שעוסק בתורה בעולם הזה וזכה לקבוע לה עתים, צריך להיות באמונה, שהרצון שלו יתכוין להקב"ה, שהוא ז"א, ושיתכוין לשם שמים, שהיא המלכות…