ספר הזהר, נשא א
Zohar, Nasso 1 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →(במדבר ד׳:כ״א-כ״ב) וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (תהילים ל״ב:ב׳) אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחֲשׁוֹב יְיָ לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. הַאי קְרָא, לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. וְאִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה דִּינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, וְיִצְחָק תִּקֵּן צְלוֹתָא דְּמִנְחָה, וּגְבוּרָה עִלָּאָה שַׁלְטָא בְּעָלְמָא, עַד דְּאָתֵי וְעָאל לֵילְיָא, בְּגִין לְקַבְּלָא לֵיהּ (לליליא), וּמִזִּמְנָא דְּשָׁארִי צְלוֹתָא דְּמִנְחָה, אִתְפְּרַשׁ שְׂמָאלָא לְקַבְּלָא (ליה) וְאִתְּעַר לֵילְיָא.
בָּתַר דְּאִתְּעַר כָּל אִינּוּן נְטוּרֵי פִּתְחִין דִּלְבַר, כֻּלְּהוּ מִתְעָרִין בְּעָלְמָא וְאִתְפָּשָׁטוּ. וְכָל בְּנֵי עָלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא.
וְהָא אִתְּמַר. בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ, אִתְּעַר שְׂמָאלָא כְּמִלְּקַדְּמִין, וּוַרְדָּא קַדִּישָׁא סַלְּקָא רֵיחִין, וְהִיא מְשָׁבַּחַת וַאֲרִימַת קָלָא, וּכְדֵין סַלְּקָא וְשַׁרְיָא רֵישָׁא לְעֵילָּא בִּשְׂמָאלָא, וּשְׂמָאלָא מְקַבֵּל לָהּ.
כְּדֵין כָּרוֹזָא קָארֵי בְּעָלְמָא, דְּהָא עִידָּן הוּא לְאִתְּעָרָא לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְמַלְכָּא. וּכְדֵין תּוּשְׁבְּחָן מִתְעָרִין, וְאִתְבַּסְּמוּתָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִתְּעַר לְזַוְּוגָא זִוּוּגָא דָּא. כַּד אָתֵי צַפְרָא, וִימִינָא אִתְּעַר וּמְחַבְּקָא לָהּ, כְּדֵין זִוּוּגָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח כַּחֲדָא. (ס"א למלכא, כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבק לה כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא)
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דִּבְנֵי נָשָׁא דְּמִיכִין, וְטַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, וְנִשְׁמְתָא סַלְּקָא לְעֵילָּא, קַיְּימָא בַּאֲתָר דְּקַיְּימָא, וְאִתְבְּחִינַת עַל עוֹבָדָהָא דְּעַבְדַּת כָּל יוֹמָא, וְכַתְבִין לְהוּ עַל פִּתְקָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּנִשְׁמְתָא סַלְּקָא לְעֵילָּא, וְאַסְהִידַת עַל עוֹבָדוֹי דְּבַּר נָשׁ, וְעַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה דְּנָפִיק מִפּוּמֵיהּ.
וְכַד הַהִיא מִלָּה דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵיהּ אִיהִי כְּדְקָא יָאוּת, מִלָּה קַדִּישָׁא דְּאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא. הַהִיא מִלָּה סַלְּקָא, וּבָקַע רְקִיעִין, וְקַיְּימָא בְּאֲתָר דְּקַיְּימָא, עַד דְּעָאל לֵילְיָא, וְנִשְׁמְתָא סַלְּקָא וְאָחִיד לְהַהִיא מִלָּה, וְעָאִיל לָהּ קַמֵּי מַלְכָּא.
וְכַד הַהִיא מִלָּה לָאו אִיהִי כְּדְקָא יָאוּת, וְאִיהִי מִלָּה מִמִּילִין בִּישִׁין, מִלִּישָׁנָא בִּישָׁא, הַהִיא מִלָּה סַלְּקָא לַאֲתָר דְּסַלְּקָא, וּכְדֵין אִתְרְשִׁים הַהִיא מִלָּה, וְהַהוּא חוֹבָה עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מיכה ז׳:ה׳) מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִּיךָ. וּבְגִין כָּךְ (תהילים ל״ב:ב׳) אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחֲשׁוֹב יְיָ לוֹ עָוֹן. אֵימָתַי. כְּשֶׁאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
וידבר וגו׳ נשא את ראש וגו׳: ר׳ אבא פתח. אשרי אדם לא יחשוב ה׳ לו עון ואין ברוחו רמיה. מקרא זה אין ראשו סופו ואין סופו ראשו. כי תחילה אומר לא יחשוב וגו׳ משמע שיש בו עון, אלא לא יחשוב לו. ולבסוף אמר, ואין ברוחו רמיה. ויש להסתכל בו. וכבר העמידוהו.