ספר הזהר, מצורע ה

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת. כֵּיוָן דְּאָמַר, שְׁתֵּי צִפֳּרִים, לָא יְדַעְנָא דְּאִינּוּן חַיוֹת, אֶלָּא, הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל חַיּוֹת, חַיּוֹת מַמָּשׁ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל א׳:ט״ו) וָאֵרֶא הַחַיּוֹת, לָקֳבֵל אֲתַר דְּיַנְקֵי מִנַּיְיהוּ נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, וְעֵץ אֶרֶז הָא אִתְּמַר, וּשְׁנִי תּוֹלַעַת, סְטָר סוּמָקָא דִּגְבוּרָה דְּאִשְׁתַּתֵּף בַּהֲדֵיהּ בְּקַדְמִיתָא. וְאֵזוֹב, דָּא ו' זְעֵירָא, דְּיָנִיק לֵיהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּבְגִין כָּךְ, עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב, אַזְלָן כַּחֲדָא, וְעַל דָּא ו' ו' כַּחֲדָא אִשְׁתְּכָחוּ, חַד עִלָּאָה, וְחַד זְעֵירָא, וְקַרְיָין לוֹן, ו' עִלָּאָה, ו' תַּתָּאָה. וְכֻלְּהוּ אָהַדְרוּ לְשַׁרְיָא עֲלוֹי בְּגִין דְּהָא אִתְדָּכֵי, לָקֳבֵל אִלֵּין, לְתַתָּא (מנייהו), עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת אִשְׁתְּכָחוּ (בשמא) בְּדַכְיוּתָא דָּא, וְתַּלְיָין מֵאִלֵּין עִלָּאִין.