ספר הזהר, מצורע טז

תוספתא (נ"ח מ"ה) רִבִּי אֶלְעָזָר, וְרִבִּי יוֹסֵי חָמוּי, הֲווֹ אָזְלֵי מֵאוּשָׁא לְלוּד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי אֶלְעָזָר, אֶפְשָׁר שַׁמַעְת מֵאָבוּךְ מַאי דִּכְתִּיב, וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְגוֹ'. אָמַר לֵיהּ לָא יְדַעְנָא. עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי מָטוּ לִמְעַרְתָּא דְּלוּד. שָׁמְעוּ הַהוּא קָלָא דְּאָמַר, תְּרֵי עוּזְלִין דְּאַיַלְתָּא עָבְדוּ קָמַאי רְעוּתָא דְּנִיחָא לִי. וְאִינּוּן הֲווֹ מַשִׁרְיָּיתָא קַדִּישָׁא דְּעָרַע יַעֲקֹב קַמֵּיהּ. אִתְרְגִישׁ רִבִּי אֶלְעָזָר, וְאִסְתָעַר בְּנַפְשׁוֹי, וְאָמַר, מָרֵיהּ דְּעָלְמָא כַּךְ אוֹרְחוֹי, טַב לָן דְּלָא נִשְׁמַע, שְׁמַעְנָא וְלָא יְדַעְנָא.

אִתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָא, וְשָׁמַע הַהוּא קָלָא דְּאָמַר, אַבְרָהָם וְיִצְּחָק הֲווֹ, נָפַל עַל אַנְפּוֹי וְחָמָא דִּיּוּקְנָא דַּאֲבוֹי, אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, שָׁאִילְנָא וַאֲתִיבוּנָא, דְּאַבְרָהָם וְיִצְּחָק הֲווֹ, דְּעָרְעוּ לְיַעֲקֹב כַּד אִשְׁתְּזִיב מִלָּבָן. אָמַר לֵיהּ בְּרִי, פּוּק (ס"א פסקך) פִּתְקָךְ, וְסָב סְבָתֵךְ, פּוּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן הֲוָה. וְלָא דָּא הִיא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא לְכָל צַּדִּיקַיָּא נִשְׁמָתְהוֹן דְּצַּדִּיקַיָּא מְעַרְעִין קֳדָמוֹהִי לְשֵׁיזָבוּתֵיהּ, וְאִינּוּן מַלְאֲכֵיא קַדִישֵׁי עִלָּאֵי.

וְתָּא חֲזֵי, יִצְּחָק קַיָּים הֲוָה בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, אֲבָל נִשְׁמָתֵיהּ קַדִּישָׁא אִתְנְסִיבַת בְּכוּרְסְיָא יְקָרָא דְּמָארֵיהּ, כַּד אִתְעֲקָד עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא. וּמִכְּדֵּין אַסְתְּמוּ עֵינוֹי מֵחֵיזוּ. הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (בראשית ל״א:מ״ב) לוּלֵא וְגוֹ' וּפַחַד יִצְּחָק הָיָה לִי. (ע"כ תוספתא)