ספר הזהר, כי תצא יז
Zohar, Ki Teitzei 17 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, וּשְׁמָא דְּמָשִׁיחַ, אִתְקְרִיאוּ בְּשֵׁם ידוד. וְדָא אַרְבַּע אַנְפֵּי אָדָם, וְאִינּוּן דְּשִׁבְטָא דְּלֵוִי, אִינּוּן נַפְקָן מֵחֵיוָן דְּאִינּוּן שְׁאַר שְׁבָטִין, וְעָאלוּ בְּחוּלָקָא דְּאָדָם, דְּאִינּוּן אַרְבַּע אַנְפִּין דִּילֵיהּ. וּמֹשֶׁה אִיהוּ אָדָם בְּדִיּוּקְנָא דְּהַהוּא אָדָם קַדְמָאָה דִּלְעֵילָּא. (משלי ל׳:ד׳) מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֵּׁם בְּנוֹ. וּבְגִין דָּא, כַּהֲנַיָיא וְלֵיוָאֵי, מְזוֹנֵיהוֹן עַל יְדָא דְּמַלְכָּא אָכִיל בְּפָתוֹרֵיהּ, וּשְׁאַר חַיָּילִין דְּמַלְכָּא, כָּל חַד יָהֲבִין לֵיהּ לְמֵיכַל בְּבֵית מוֹשָׁב דִּילֵיהּ. וְרַעְיָא מְהֵימָנָא אִיהוּ כִּבְרָא דְּמַלְכָּא, קָרִיב לְמַלְכָּא יַתִיר מֵאִלֵּין דְּאַכְלִין לְפָתוֹרֵיהּ, דְּלֵית מַאן דְּקָרִיב לְמַלְכָּא מִכָּל בְּנֵי מַלְכוּתָא, כִּבְרֵיהּ.
קָם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְאָמַר, סָבָא סָבָא, בְּמִלִּין דִּילָךְ אִשְׁתְּמוֹדַע מַאן אַנְתְּ. אַנְתְּ הוּא אָדָם קַדְמָאָה. מַה שְׁמוֹ, אִתְּמַר עָלָךְ. מַה שֵּׁם בְּנוֹ, אִתְּמַר עַל רַעְיָא מְהֵימָנָא. וּבְגִין דְּאִיהוּ חִדֵּשׁ כַּמָה חִדּוּשִׁין בְּאוֹרַיְיתָא, חֶדְוָה זְמִינָא לְגַבָּךְ, (משלי י׳:א׳) דְּבֵן חָכָם יְשַׂמַּח אָב. (חסר)
רַעִִיָא מְהֵימָנָא, בְּפַרְשְׁתָּא דָּא, הֲוָה אַדְכַּר כְּנִישׁוּ דִּילָךְ לְהַהוּא עָלְמָא, דִּכְתִּיב (במדבר כ״ז:י״ב) (עלה) אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ וְגוֹ', וְרָאִיתָ אוֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּךָ וְגוֹ', כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ וְגוֹ'. וּבְהַאי פַּרְשְׁתָּא, אִית לָךְ לְאָהַדְרָא לְעָלְמָא וּלְהַחֲיוֹת, וּלְאַעֲלָא לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וּלְאִתְחַבְּרָא בְּפַרְשְׁתָּא דָּא בְּכַלָּה דִּילָךְ, דִּכְתִּיב בָּהּ, (במדבר כ״ה:י״ב) הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וּבְגִין דָּא לָא אָמַר לָךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכָא רֵד, אֶלָּא עֲלֵה. דְּמִנֵּיהּ, אַנְתְּ תְּהֵא עָאל לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל.
וּמַה דְּאָמַר בָּךְ, (דברים ל״ד:ו׳) וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַי לְאִינּוּן אֲטִימִין לִבָּא, סְתִימִין עַיְינִין, דְּלָא יַדְעֵי קְבוּרָה דִּילָךְ, דַּהֲוֵית אַנְתְּ בָּעֵי רַחֲמֵי מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא יֵיעוּל לָךְ בְּהַהוּא קְבוּרָה, דְּבָהּ אַנְתְּ מִתְקְרֵי מֵת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יהושע א׳:ב׳) מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת. וְאִינּוּן טִפְּשָׁאֵי אַמְרִין, וְכִי מֹשֶׁה הֲוָה מְפָחֵד מִמִּיתָה, לְנָפְקָא מֵהַאי עָלְמָא, לְעָלְמָא דְּאָתֵי, כִּשְׁאַר בִּרְיָין. וְאִינּוּן לָא יַדְעִין דִּקְבוּרָה דִּילָךְ, וּמוֹתָא דִּילָךְ אֵיךְ הִיא.
דְּהָכִי אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּמֵתֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵינָם חַיִּים. לָא אַמְרֵי דְּאֵינָם עֲתִידִים לְהַחֲיוֹת, דְּאִלְמָלֵי כַּךְ הֲווֹ כַּפְרִין בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים. אֶלָּא הָכָא רָזָא רַבְרְבָא, קְבוּרָה דִּילֵיהּ בְּצוּלְמָא דְּלָאו הֲגוּנָה לֵיהּ, דְּאִיהִי (תהלים מב) אֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם, וְלֵית מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, וּבָהּ (ישעיהו נ״ג:ב׳) לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר. וּמַאן דְּחָזִי לֵיהּ בְּהַהוּא צוּלְמָא, וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ. וּבְגִין דָּא, נְבוּאַת יְשַׁעְיָה (ישעיהו נ״ב:י״ג) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, קָא רָמִיז עָלֵיהּ.
וּבְגִין הַהוּא קְבוּרָה, הֲוָה בָּעֵי רַחֲמֵי דְּלָא יְמוּת תַּמָּן בְּחוּצָה לָאָרֶץ, לְפוּם דְּהֲוָה בְּאָרֶץ צִיָּה רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בְּלִי מַיִם, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עָלֵיהּ, עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה. מִשִּׁפְלּוּתָא דִּילֵיהּ, אַחְזֵי לֵיהּ מַעֲלָתֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ קָבוּר בַּאֲתָר דְּלָאו הָגוּן לָךְ, עָרוּם בְּלָא לְבוּשִׁין דִּילָךְ, דְּאִינּוּן עוֹר וּבָשָׂר (תלבישני), נָע וָנָד מֵאֲתָר דִּילָךְ, וּמְטַלְטֵל וְגָלֵּי. הָא פִּנְחָס דְּעַבְדַּת טִיבוּ עִמֵּיהּ, דְּאִתְּמַר עָלָךְ, הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, הָא אִיהוּ יַעְבִּיד טִיבוּ עִמָּךְ, וּבֵיהּ תִּסְתְּלַּק בְּפַרְשְׁתָּא דִּילֵיהּ. דְּבָהּ כַּלָּה דִּילָךְ, תַּמָּן תִּתְיַיחֵד עִמָּהּ, כֶּחָתָן עִם כַּלָּתֵיהּ.
דְּהָא אַנְתְּ (תועלת גדול לישראל בקבורתך), אִי לָא הֲוֵית קָבוּר לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, לְבַר מִכַּלָּה דִּילָךְ, לָא הֲווֹ יִשְׂרָאֵל נָפְקִין מִגָּלוּתָא. וּבְגִינָךְ אִתְּמַר, (ישעיהו נ״ג:ה׳) וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ. אִתְעָבִידַת חוֹל בְּגִין חוֹבָה וָפֶשַׁע דְּיִשְׂרָאֵל בִּקְבוּרָה דִּילָךְ, דְּאִתְּמַר בָּךְ (דברים ל״ד:ו׳) וַיִקְבּוֹר אוֹתוֹ בַגַּיְא. וּמַה כְּתִיב בִּקְבוּרָה דִּילָךְ. (ישעיהו מ׳:ד׳) כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא, כָּל שָׁפֵל וְנָמוּךְ יִנָּשֵׂא בְּגִינָךְ, דְּאִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן שְׁפָלִים מִכָּל אוּמָה וְלִישָׁן. וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, דְּאִינּוּן רַשִׁיעֲיָיא, וְגַסֵי הָרוּחַ.
וְהַאי אִיהוּ, (ישעיהו נ״ג:ה׳) וּבַחֲבוּרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ, (בחבורא) בְּחִבּוּרָה דְּאִתְחַבָּר עִמָּנָא בְּגָלוּתָא, נִרְפָּא לָנוּ. דְּאַנְתְּ הוּא כְּשִׁמְשָׁא דְּנָהִיר, דְּאַף עַל גַּב דְּאִתְכְּנַשׁ בְּלֵילְיָא, נָהִיר הוּא בְּסִיהֲרָא, וּבְכָל כֹּכָבַיָא וּמַזָּלֵי. הָכִי אַנְתְּ נָהִיר, בְּכָל מָארֵי הֲלָכוֹת וְקַבָּלוֹת. וְלָךְ אִשְׁתַּקְיָין בִּגְנִיזוּ, כְּמַבּוּעָא דְּאַשְׁקֵי לְאִילָנִין תְּחוֹת שָׁרְשֵׁיהוֹן בִּגְנִיזוּ, עַד דְּאִתְבְּקַע מֵימוֹי בְּאִתְגַּלְיָיא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ה׳:ט״ז) יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה.
דְּאַנְתְּ הוּא אוּף הָכִי, כְּשִׁמְשָׁא דְּאָזִיל בִּימֵי הַחוֹרֶף תְּחוֹת מַבּוּעִין, וְכַד מָטֵי פּוּרְקָנָא, תְּהֵא כְּשִׁמְשָׁא דְּאָזִיל בַּקַּיִץ לְעֵילָּא מִמַּבּוּעִין, וְיֵהוֹן צוֹנְנִין בְּרַחֲמֵי. דְּכַד אַנְתְּ תְּחוֹתַיְיהוּ, אִינּוּן חַמִּין בְּדִינָא. אָתָא רַעְיָא מְהֵימָנָא, וּבָרִיךְ לְבוּצִינָא קַדִּישָׁא, וְאָמַר וַדַּאי אַנְתְּ הוּא דְּנָהִיר לִי, בְּזִמְנָא דְּאִתְּמַר עָלַי, (בראשית כח) כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, כָּבָה הַשֶּׁמֶשׁ, דְּאַחֲשִׁיךְ נְהוֹרֵיהּ. יְהֵא רַעֲוָא, דידו"ד יַנְהִיר שְׁמֵיהּ עֲלָךְ.