ספר הזהר, האדרא רבא כג
Zohar, Idra Rabba 23 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּיא, כַּד אִתְפְּרִיס פְּרִיסָא דָּא, דְּאַתּוּן חָמָאן עֲלָנָא, אֲנָא חֲמֵינָא דְּנַחְתּוּ כֹּל תִּקּוּנִין בְּגַוָּוה, וּנְהִירוּ בְּאֲתָר דָּא. וְחַד פָּרוֹכְתָּא בּוּצִינָא דְּקוּדְשָׁא (ס"א בוסיטא דקדושא) בְּרִיךְ הוּא, פְּרִיסָא בְּאַרְבַּע סַמְכִין, לְאַרְבַּע עִיבָר.
סַמְכָא חַד הוּא יָתִיב מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְחַד מַגְרוֹפְיָא בִּידֵיהּ. וּבְמַגְרוֹפְיָא אַרְבַּע מַפְתְּחִי שְּׁנִינָן (ס"א שניין) מִכָּל סִטְרוֹי. וּמִתְאַחֲדָן פַּרְסָא, וְנַחְתִּין לָהּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וְכֵן לְסַמְכָא תִּנְיָינָא, וּתְלִיתָאָה וּרְבִיעָאָה. וּבֵין סַמְכָא לְסַמְכָא, אֲחִידָן תִּמְנֵיסָר רַגְלֵי דְּסַמְכִי וּמִתְנַהֲרִין בְּבוּצִינָא דִּגְלִיפָא (בבוסיטא דגליפין) בְּהַהוּא פְּרִיסָא. וְכֵן לְד' עִיבָר.
וַחֲמֵינָא אִלֵּין תִּקּוּנִין דִּנְהִרִין עָלָהּ, וַהֲווּ מְחַכָּאן מִלֵּי דְּפוּמָנָא, לְאִתְעַטְּרָא וּלְאִסְתַּלְּקָא כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ. וְכַד הֲווֹ מִתְתַּקְּנָן מִפּוּמָנָא, כָּל חַד וְחַד סָלִיק וְאִתְעַטָּר וְאִתְתָּקַּן בְּהַהוּא תִּקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן הָכָא, מִכָּל (ס"א בהבל דכל) פּוּמָא דְּחַד מִינָן. וּבְשַׁעֲתָא דְּחַד מִינָן פָּתַח פּוּמָא, לְתַקְּנָא בְּהַהוּא תִּקּוּנָא, הַהוּא תִּקּוּנָא הֲוָה יְתִיב וּמְחַכֶּה לְמִלָּה דְּנָפִיק מִפּוּמֵיכוֹן, וּכְדֵין סַלְּקָא בְּדוּכְתֵּיהּ וְאִתְעַטָּר.
וְכָל סַמְכִין מִכָּאן וּמִכָּאן, חַדָּאן עַל דְּשַׁמְעִין מַה דְּלָא יָדְעוּ, וְצַיְיתִין לְקַלֵּיכוֹן. כַּמָה רְתִיכִין קַיְימִין הָכָא בְּגִינֵיכוֹן. זַכָּאִין אַתּוּן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּכֻלְּהוּ מִלֵּי דְּנַפְקֵי מִפּוּמֵיכוֹן, כֻּלְּהוּ מִלִּין קַדִּישִׁין. מִלִּין כַּשְׁרָן דְּלָא אַסְטָאן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא.
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי לְמִשְׁמַע, וְצַיִית לְהָנֵי מִלֵּי, עַד דְּהוּא אַגְמָר (ס"א אגזר) דִּינָא, דִּי לְעָלְמָא דְּאָתֵי תֵּימְרוּן זִמְנָא אַחֲרָא כָּל הָנֵי מִלֵּי קַדִּישִׁין. עָלַיְיכוּ כְּתִיב, (שיר השירים ז׳:י׳) וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב וְגוֹ', דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. מַאי דּוֹבֵב שְׂפָתַי יְשֵׁנִים. דְּאֲפִילּוּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי מְרַחְשָׁן שִׂפְוָותַיְכוּ אוֹרַיְיתָא קַמֵּיהּ.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
והאי קרומא אתפסק וכו׳: וקרום הזה נפסק מז״א, ומשום זה נתפשט מוחו ויוצא לל״ב שבילים. ז״ש, ונהר יוצא מעדן. מהו הטעם משום שנפסק הקרום ואינו מכסה על המוח. והיינו שלמדנו ברשומות האותיות. אשר תיו, רשם רושם לעתיק יומין, שהוא א״א, שאין כמוהו.