ספר הזהר, האדרא רבא כא
Zohar, Idra Rabba 21 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →תִּקּוּנָא דִּתְרֵיסָר. דְּלָא תַּלְיָין שַׂעְרֵי עַל פּוּמָא, וּפוּמָא אִתְפְּנֵי מִכָּל סִטְרִין, וְיָאִין שַׂעְרֵי סְחוֹר סְחוֹר לֵיהּ, בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח טַרְחוּתָא, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ.
טַרְחוּתָא בְּמַאי קָא מַיְירֵי. דִּינָא. בַּאֲתָר (נ"א בתר) דִּינָא טַרְחוּתָא אִשְׁתְּכַח. וְכִי שַׂעְרֵי דְּדִיקְנָא טִרְחָא אִינּוּן, אוֹ דִּינָא אִינּוּן, וְהָא כֹּלָּא רַחֲמֵי אִתְחָזוּן. אֶלָּא דְּלָא אִתְטְרַח בְּיִשּׁוּבָא (ס"א בנשובא) דְּרוּחָא דִּזְעֵיר אַפִּין.
דְּתָאנָא מֵהַאי פּוּמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, נָשְׁבָא רוּחָא. מַאי רוּחָא. רוּחָא דְּאִיתְּרַק (ס"א דאתדבק) בֵּיהּ, דְּמִתְלְבַּש בֵּיהּ (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זְעֵיר אַפִּין. וּמֵהַאי רוּחָא מִתְלַבְּשִׁין כָּל אִינּוּן דִּלְתַּתָּא. וְכַד הַהוּא רוּחָא נָפִיק, אִתְפְּרַשׁ לִתְלָּתִין וְשִׁבְעָה אֶלֶף עִיבָר. וְאִתְפָּשַּׁט (ס"א ואתפרשא) כָּל חַד בִּלְחוֹדוֹי לְאַתְרֵיהּ, וְכָל מַאן דְּאִתְחֲזֵי לְאִתְלַבְּשָׁא מִנֵּיהּ אִתְלָבַּשׁ. וְעַל דָּא שַׂעֲרִין לָא אִשְׁתְּכָחוּ עַל פּוּמָא קַדִּישָׁא, מִשּׁוּם דְּרוּחֵיהּ נָפִיק, וְלָא בָּעֵי מִלָּה אַחֲרָא לְאִתְעָרְבָא בֵּיהּ, וּלְקָרְבָא בַּהֲדֵיהּ.
וְדָא הוּא טְמִירוּתָא דְּכֹלָּא, דְּלָא אִתְדְּבַק לָא לְעֵילָּא וְלָא לְתַתָּא. וְהוּא סָתִים בִּסְתִּימָא דִּסְתִּימִין דְּלָא אִתְיְדַע. דָּא הוּא דְּלָא אִתְתָּקַּן, וְלָא הֲוָה בֵּיהּ תִּקּוּנָא. וּבְגִין כַּךְ, רוּחַ דְּנָפִיק לְבַר (ס"א דנפיק מההוא דלבר), וּמִתְלַבְּשִׁין בֵּיהּ נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, אִתְקְרֵי פֶּה יְיָ. אֲבָל בְּהַאי עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין לָא אִתְפְּרַשׁ. וְלֵית מַאן דְּיֵדַע רוּחֵיהּ בַּר אִיהוּ. וּבְגִין כַּךְ שַׂעֲרוֹי שְׁקִילִין סוּחֲרָנֵא דְּפוּמָא, וּפוּמָא אִתְפְּנֵי מִכָּל סִטְרוֹי.
וּבְהַאי אִתְרְחִיצוּ אֲבְהֲתָנָא, לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהַאי רוּחָא, דְּמִתְפָּשַׁט לְכַמָּה עִיבָרִין, בַּאֲתָר דְּכָל שַׂעְרֵי שְׁקִילִין בְּסוֹחֲרָנוֹי. (הדא הוא דכתיב, (מיכה ז׳:כ׳) אשר נשבעת לאבותינו). וְדָא הוּא תִּקּוּנָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה דִּתְרֵיסָר. דְּמִכָּאן אִשְתֶּלְשָׁלוּ י"ב תְּחוּמִין לְעֵילָּא. י"ב תְּחוּמִין לְתַתָּא. י"ב תְּחוּמִין לי"ב שִׁבְטֵי אֲבָהָתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ.