ספר הזהר, האדרא רבא ב
Zohar, Idra Rabba 2 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →גַּלֵּי בְּרָזָא וּפָתַח וְאָמַר, כְּתִיב (בראשית ל״ו:ל״א) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ וְגוֹ'. זַכָּאִין אַתּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּאִתְגְלֵי לְכוֹן רָזֵי דְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא אִתְגַּלְּיָין לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, מַאן יַשְׁגַּח בְּהַאי, וּמַאן יִזְכֶּה בְּהַאי, דְּהוּא סַהֲדוּתָא עַל מְהֵימְנוּתָא (דמהימנותא) דְּכֹלָּא (ק"ל ע"ב, קכ"ט ע"א, קל"ו ע"א). (דנהיר למאתאן ושבעין עלמין ומניה נהיר אורייתא דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב (משלי ד׳:י״ח) וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. מן ההוא ארחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחיה דפליג בזעיר אנפין דכתיב (תהילים כ״ה:י׳) כל ארחות יי חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו') צְלוֹתָא בְּרַעֲוָא יְהֵא, דְּלָא יִתְחֲשָׁב לְחוֹבָא לְגַלָּאָה דָּא. וּמַה יֵימְרוּן חַבְרַיָיא, דְּהַאי קְרָא קַשְׁיָא הוּא, דְּהָא לָא הֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב הָכִי, דְּהָא חֲזֵינָן כַּמָה מְלָכִים הֲווֹ, עַד דְּלָא יֵיתוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַד לָא יְהִי מַלְכָּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַה אִתְחֲזֵי הָכָא, וּבְדָא אַתְּעֲרוּ חַבְרַיָיא. אֶלָּא רָזָא דְּרָזִין הוּא, דְּלָא יַכְלִין בְּנֵי נָשָׁא לְמִנְדַּע וּלְאִשְׁתְּמוֹדַע וּלְמִרְחַשׁ בְּדַעֲתַּיְיהוּ בְּהַאי.
תָּאנָא, (קל"ד, קמ"ב ע"א) עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, טְמִירָא דִּטְמִירִין, עַד לָא זַמִּין תִּקּוּנוֹי (דמלכא), וְעִטּוּרֵי עִטּוּרִין, שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא לָא הֲוָה. וַהֲוָה מַגְלִיף וּמְשַׁעֵר בֵּיהּ. וּפָרִיס קַמֵּיהּ חַד פַּרְסָא, וּבָה גְּלִיף וְשִׁיעֵר מַלְכִּין.
וְתִקּוּנוֹי לָא אִתְקְיָימוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. מַלְכָּא קַדְמָאָה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל קַדְמָאָה. וְכֻלְּהוּ דִּגְלִיפוּ (ולא אתקיימו) בִּשְׁמָהָן אִתְקְרוּן. וְלָא אִתְקְיָימוּ, עַד דְּאָנַח לְהוּ, וְאַצְנַע לְהוּ, וּלְבָתַר זִמְנָא הוּא אִסְתְּלַּק (נ"א הוה מסתכל) בְּהַהוּא פַּרְסָא, וְאִתְתְּקַּן בְּתִקּוּנוֹי.
וְתָאנָא, כַּד סָלִיק בִּרְעוּתָא, לְמִבְרֵי אוֹרַיְיתָא טְמִירָא תְּרֵי אַלְפֵי שְׁנִין, וְאַפְּקָה, מִיַּד אָמְרָה קַמֵּיהּ, מַאן דְּבָעֵי לְאַתְקְנָא וּלְמֶעְבַּד (קל"ה ע"א), יְתַקֵּן בְּקַדְמִיתָא תִּקּוּנוֹי.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
אתכנשו חברייא לבי וכו׳: התאספו חברים אל מקום המושב, מלובשים במגינים, וחרבות ורמחים בידכם, שה״ס יחודים להשבית הקליפות (עי׳ ת״ז תכ״א דף מט.) הזדרזו בתקוניכם דהיינו שיזדרזו לעשות התקונים של ג׳ קוין: חב״ד, חג״ת, נה״י. בעצה בחכמה בתבונה בדעת במראה, בידים, שה״ס…