ספר הזהר, אמור כז
Zohar, Emor 27 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →תָּא חֲזֵי, בְּאַרְבֵּיסַר (נ"א בחמיסר) בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא דְּסִיהֲרָא אִשְׁתְּכַח בִּשְׁלִימוּ עִם שִׁמְשָׁא, וְכִתְרִין תַּתָּאִין לָא מִשְׁתַּכְּחִין כָּל כַּךְ בְּעָלְמָא, דְּהָא בְּחַדְתּוּתֵי דְּסִיהֲרָא, זִינִין בִּישִׁין מִשְׁתַּכְּחִין, וּמִתְעָרֵי לְאִתְפַּשְׁטָא בְּעָלְמָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא דְּסִיהֲרָא אִשְׁתְּכַח בִּנְהִירוּ דְּשִׁמְשָׁא בִּשְׁלִימוּ, מִתְכַּנְּשֵׁי כֻּלְּהוּ לַאֲתַר חַד, וְקִדּוּשֵׁי מַלְכָּא אַתְּעֲרוּ. כְּדֵין כְּתִיב (שמות י״ב:מ״ב) לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא לַיְיָ', דְּהָא זִוּוּגָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּכַח, וְהוּא שִׁמּוּרִים בְּכֹלָּא.
רִבִּי אַחָא אָמַר, בְּגִין כַּךְ תִּקּוּנָא דְּכֹלָּא (נ"א דכלה) בְּהַהוּא יוֹמָא, וּבְלֵילְיָא אִשְׁתְּכַח יִשּׁוּבָא דְּבֵיתָא, וַוי לְאִינּוּן דְּלָאו מִבְּנֵי בֵּיתָא נִינְהוּ, כַּד אָתָאן לְאִזְדָוְוגָא אוֹרַיְיתָא (ס"א אריוותא) כַּחֲדָא, וַוי לְאִינּוּן דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן גַּבַּיְיהוּ. בְּגִין כַּךְ יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין מְתַקְּנִין לוֹן בֵּיתָא, כָּל הַהוּא יוֹמָא, וְעַל יְדַיְיהוּ, עַיְילֵי מַאן דְּעַיְילֵי, וְאִינּוּן חַדָּאן וְזַמְּרָן תַּרְוַויְיהוּ זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לָמָּה לָן לְאַטְרְחָא כּוּלֵי הַאי, קְרָא שְׁלִים הוּא, דְּהָא בְּהַאי לֵילְיָא, זִוּוּגָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא אִתְּעַר וְאִשְׁתְּכַח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות י״ב:מ״ב) הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיְיָ' שִׁמּוּרִים, מַאי שִׁמּוּרִים. תְּרֵי, זִוּוּגָא דְּסִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא. לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדוֹרֹתָם, דְּהָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אִתְאֲחָדוּ וְאִתְקַשָּׁרוּ בְּקִשּׁוּרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְנָפְקוּ מֵרְשׁוּתָא אָחֳרָא. בְּגִינֵי כַּךְ בְּאַרְבָּעָה עֲשַׂר, מְתַקְּנֵי גַּרְמַיְיהוּ, וּמְבַעֲרֵי חָמֵץ מִבֵּינַיְיהוּ, וְעַיְילֵי בִּרְשׁוּתָא קַדִּישָׁא, וּכְדֵין מִתְעַטְּרֵי חָתָן וְכַלָּה, בְּעִטְרוֹי דְּאִימָא עִלָּאָה, וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַחֲזָאָה גַּרְמֵיהּ דְּאִיהוּ בַּר חוֹרִין.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
ת״ח לך ה׳ וגו׳: בוא וראה, לך ה׳ הצדקה, הוא כש״א, לך ה׳ הגדולה והגבורה, שהם מדותיו חג״ת נהי״מ, אף צדקה היא מדת המלכות. מי היא צדקה. היא מקום שכל פנים המאירים אחוזים בו, והוא אחוז בכולם בכל הספירות דז״א, ובו נמצאים. דהיינו המלכות שכל ספירות ז״א נמצאות בה. ולנו…