ספר הזהר, בהר ו
Zohar, Behar 6 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →בְּהַהוּא זִמְנָא, פִּקּוּדָא לִתְקוֹעַ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּיוֹבֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו י״ח:ג׳) כִּנְשׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקוֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ. כְּגַוְונָא דְּבִתְקִיעַת שׁוֹפָר דְּיוֹבְלָא, כֻּלְּהוּ עַבְדִּין נָפְקֵי לְחֵירוּת, הָכִי בְּפוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא, בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר, מִתְכַּנְּשִׁין כָּל יִשְׂרָאֵל מֵאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, דְּאִינּוּן עַבְדִּין דְּיוֹבְלָא. דְּמָארֵי תּוֹרָה, אִית בְּהוֹן עַבְדִּין עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וְאִתְקְרִיאוּ עַבְדֵי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא. אֲבָל בְּנוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, (שמות י״ט:ד׳) וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי, דְּאִינּוּן גַּדְפֵּי חֵיוָון דְּמֶרְכַּבְתָּא.
פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לָתֵת לַלְּוִיִּם עָרִים לָשָׁבֶת. וּבְגִין דְּאִינּוּן לָא אִשְׁתָּתָּפוּ בַּעֶגְלָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָלַק לוֹן לְגַבֵּיהּ. לְמֶהֱוִי מְנַגְּנִין לֵיהּ בְּכַמָּה מִינֵי נִגּוּן. דְּכֹהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן, וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְיִשְׂרָאֵל לִנְוִיהֶם. כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם, דְּאִית תַּמָּן כַּמָה פִּקוּדִין.
פִּקּוּדָא חַד, לַעֲשׂוֹת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. ב', לְוִיִּים שׁוֹמְרִין בַּמִקְדָּשׁ. ג' יִשְׂרָאֵל לִירָא מִן הַמִּקְדָּשׁ. ד', עֲבוֹדַת הַלְּוִיִּים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. ה', לְהַקְטִיר קְטֹרֶת פַּעֲמַיִם. ו', כֹּהֲנִים תּוֹקְעִים בַּחֲצּוֹצְּרוֹת בַּמִקְדָּשׁ. ז', לְקַדֵּשׁ זְרַע אַהֲרֹן בַּמִקְדָּשׁ. ח', לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי כְּהוּנָה בַּמִקְדָּשׁ. ט', רְחִיצַּת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, לַעֲבוֹד בַּמִקְדָּשׁ.
י', לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹשִׂים קָרְבָּנוֹת בַּמִקְדָּשׁ. י"א, לִפְדּוֹת פְּסוּלֵי הַמוּקְדָּשִׁין. י"ב, קָרְבָּן הַיּוֹלֶדֶת בַּיוֹם הַשְּׁמִינִי. י"ג, לִמְלוֹחַ קָרְבָּנוֹת בַּמִקְדָּשׁ. י"ד, לַעֲשׂוֹת הָעוֹלָה כְּמִשְׁפָּטָהּ. ט"ו, לַעֲשׂוֹת הַחַטָאת כְּמִשְׁפָּטוֹ. ט"ז, אֲכִילַת קֳדָשִׁים כַּמִשְׁפַּט לַכֹּהֲנִים. י"ז, אֲכִילַת שְׁיָּרֵי מְנָחוֹת. ח"י, לַעֲשׂוֹת מְנָחוֹת כְּמִצְּוָותָן. י"ט, לְהָבִיא קָרְבָּנוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. כ', לְהָבִיא נֶדֶר אוֹ נְדָבָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. כ"א, לְהָבִיא קָרְבָּנוֹת קֳדָשִׁים תְּמוּרוֹת וּוְלָדוֹת. כ"ב, לְהַקְרִיב שְׁנֵי תְּמִידִין כְּהִלְכָתָן. כ"ג, לְהַדְלִיק אֵשׁ תָּמִיד עַל הַמִּזְבֵּחַ.
כ"ד, לַעֲשׂוֹת תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן. כ"ה, לְהַדְלִיק נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה. כ"ו, לְהַקְרִיב מִנְחָה בְּכָל יוֹם. כ"ז, לְהַקְרִיב מוּסַף בְּשַׁבָּת. כ"ח, לְהַסְדִּיר לֶחֶם וּלְבוֹנָה. כ"ט, לְהַקְרִיב קָרְבָּן מוּסַף בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. ל', לְהַקְרִיב בְּז' יְמֵי הַפֶּסַח. ל"א, לְהַקְרִיב בְּיוֹם הָעוֹמֶר כֶּבֶשׂ לְעוֹלָה. ל"ב, לְהַקְרִיב (קרבן) הָעוֹמֶר. (היינו ספירת העומר) ל"ג, לְהַקְרִיב קָרְבָּן מוּסָף בְּשָׁבוּעוֹת. ל"ד, לְהַקְרִיב שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בְּשָׁבוּעוֹת. ל"ה, לְהַקְרִיב מוּסָף בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. ל"ו, לְהַקְרִיב מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. ל"ז, לְהַקְרִיב מוּסָף בְּז' יְמֵי הֶחָג. ל"ח, לְהַקְרִיב מוּסָף בִּשְׁמִינִי עֲצֶּרֶת. ט"ל, לִשְׂרוֹף אֶת הַנוֹתָר בָּאֵשׁ. מ', לִשְׂרוֹף קֳדָשִׁים שֶׁנִטְמָאוּ. מ"א, לַעֲבוֹד כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
מ"ב, הַמּוֹעֵל בַּהֶקְדֵּשׁ קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ. מ"ג, (ס"א להביא החוטא קרבן חטאת על חטאו) קָרְבָּן חַטָאת. מ"ד, אָשָׁם תָּלוּי עַל סְפֵקוֹ. מ"ה, קָרְבָּן אָשָׁם וַדַּאי, עַל הַיָּדוּעַ. מ"ו, קָרְבָּן עוֹלֶה וְיּוֹרֵד. מ"ז, קָרְבָּן סַנְהֶדְּרֵי גְּדוֹלָה שֶׁטָעוּ. מ"ח, לְהַקְרִיב הַזָּב אַחַר שֶׁיִטָהֵר. מ"ט, קָרְבָּן זָבָה אַחַר שֶׁתִּטָהֵר. נ', קָרְבָּן יוֹלְדוֹת. נ"א, קָרְבָּן מְצּוֹרָעִים, מִתַּמָּן וְאֵילָךְ שְׁאָר פִּקוּדִין.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
תו פתח ר׳ אלעזר וכו׳: עוד פתח ר״א, כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד וגו'. משום שכל בן ישראל שנמול יש בו רושם קדוש, יש לו מנוחה בשמטה, כי שלו היא שמטה זו, שהיא מלכות, לנוח בה. וזה נקרא שבת הארץ, ודאי יש בה חירות. מן הקליפות, מנוחה יש בה, מן הדינים. כמו ששבת היא…