ספר הזהר, בהר יא
Zohar, Behar 11 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →אֶלָּא וַדַּאי הָכָא בְּרָזָא דְּגִלְגּוּלָא, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ, עַבְדָּא דְּאַבְרָהָם דְּנָפַק מֵחֹשֶׁךְ, וְדָא זַרְעָא דְּחָם, דַּיוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ דְּאִיהוּ אַבְרָהָם, דְּנָפַק מִתֶּרַח עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר, דָּא יִשְׁמָעֵאל דְּנָפַק מֵאַבְרָהָם, וְעֵשָׂו מִיִּצְּחָק.
וְרָזָא תַּעֲרוֹבֶת טִפִּין, בַּאֲתַר דְּלָאו דִּילֵיהּ גָּרִים דָּא. מַאן דְּעָרִיב טִפָּה דִּילֵיהּ, בְּשִׁפְחָה מַחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל, אוֹ בְּבַת אֵל נֵכָר, דְּאִינּוּן רָע חֹשֶׁךְ, וְטִפָּה דִּילֵיהּ טוֹב אוֹר, (בראשית א׳:ג׳-ד׳) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. מְעָרֵב טוֹב עִם רָע, עָבַר עַל מֵימְרָא דְּמָארֵיהּ, דְּאָמַר (בראשית ב׳:י״ז) וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ.
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּהַהוּא דְּעִרֶב (רב), אַרְכִּיב לֵיהּ, וְאַיְיתֵי לֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא לְקַבְּלָא עוֹנְשֵׁיהּ. חָזַר בְּתִיּוּבְתָּא, אִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְאַפְרִישׁ טוֹב מֵרָע, דְּאִינּוּן אָסוּר וְהֶתֵּר, טוּמְאָה וְטָהֳרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל. בְּדָא אִתְפְּרַשׁ רָע מִטוֹב, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ וַיִּיצֶּר, יְצִּירָה לְטָב, וִיצִּירָה לְבִישׁ. בְּאוֹרַיְיתָא אַפְרִישׁ לוֹן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָרִית לֵיהּ נִשְׁמְתָא מִנֵּיהּ, לְמֶהֱוִי שַׁלְטָא עַל תַּרְוַויְיהוּ, בְּחַד דְּאִיהוּ אוֹר. עָלְמָא דְּאָתֵי. וּבְחַד דְּאִיהוּ חֹשֶׁךְ, עָלְמָא דֵּין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים.
וּכְפוּם זַכְוָון וְחוֹבִין. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, הָעוֹשֶׂה מִצְּוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ. בֵּינוֹנִי, זַכְוָון וְחוֹבוֹי שְׁקִילִין, פָּלְגוּ זַכְוָון לְעֵילָּא (ס"א ופלגו לתתא) וּפַלְגּוּ חוֹבוֹי לְתַתָּא, וְרָזָא דָּא (אסתר ה׳:ו׳) מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִּנָתֶן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִּי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ. צַּדִּיק גָּמוּר, כָּל זַכְווֹי לְעֵילָּא, וְחוֹבוֹי לְתַתָּא. רָשָׁע גָּמוּר, חוֹבוֹי לְעֵילָּא, וְזַכְווֹי לְתַתָּא.
וּבַּר נָשׁ דְּחָב בְּאִתְגַּלְיָיא, בִּתְרֵין דַּרְגִּין אִיהוּ, אִי חָזַר בְּתִיּוּבְתָּא בְּאִתְגַּלְיָיא, בֵּין צַּדִּיקַיָּיא, בְּגִין דְּיַדְעִין דִּינוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְנַטְרִין גַּרְמַיְיהוּ מִלְּמֵחֱטֵי. וּבְאִתְכַּסְּיָיא, בֵּין רַשִׁיעַיָּיא, לְקַיֵּים בְּהוּ (איוב י״א:כ׳) וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה.
וּבְגִין דָּא, חוֹבָא דְּאָדָם עָבַר, עַל (בראשית ב) וַיְצַּו יְיָ' אֱלֹהִים, וְאוֹקְמוּהָ, אֵין צַּו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, אַעְבָּר עָלֵיהּ, אַרְכִּיב לֵיהּ בְּטִפַּת תֶּרַח, דְּבֵיהּ רָתַח לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּעָבַר עַל צַּו מֵעֲבוֹדָה זָרָה. הָדָּר בְּתִיּוּבְתָּא, וְתָבַר צּוּלְמִין דְּעֲבוֹדָה זָרָה, וְכָל מְזוֹנֵי דִּילֵיהּ. הוּא תַּקִּין בְּמָה דְּחָב, וְתָבַר חוֹבָא, וּבִנְיָינָא בִּישָׁא דְּבָנָה, וְאַמְלִיךְ לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. עַל עָלְמָא.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
והאי עול לא וכו׳: ועול הזה אינו שורה במי שהוא קשור באחר, וע״כ עבדים פטורים מן עול מלכות שמים, משום שהם קשורים באדוניהם. ואם פטורים מעול הזה, הרי הם פטורים מכל שאר המצות, כי שאר המצות אינן שורות על האדם, עד שנמצא אצלו עול הזה. וע״כ היו ישראל במצרים אוכלים חנם…