ספר הזהר, בהעלותך כב
Zohar, Beha'alotcha 22 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →(במדבר י׳:ל״ה) וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ'. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, נ' דְּאִיהִי (ס"א מנוזרא) מְחַזְרָא לַאֲחוֹרָא הָכָא בִּתְרֵי דּוּכְתֵּי, אֲמַאי. וְאִי תֵּימָא נ' כְּפוּפָה, הָא יְדִיעָה נ' כְּפוּפָה נוּקְבָּא. נ' פְּשׁוּטָה, כְּלָלָא דִּדְכַר וְנוּקְבָּא. וְהָא אוֹקִימְנָא בַּאֲתָר דָּא, וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן. אֲמַאי אִתְהַדָּר לְבָתַר כְּגַוְונָא דָּא.
תָּא חֲזֵי, נ בְּאַשְׁרֵי יוֹשְבֵי בֵיתֶךָ לָא אִתְּמַר, בְּגִין דְּהִיא בְּגָלוּתָא. וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא דִּכְתִּיב, (עמוס ה׳:ב׳) נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. אֶלָּא מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, וַאֲרוֹן בְּרִית יְיָ נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. כֵּיוָן דְּהֲוָה נָטִיל אֲרוֹנָא, נוּ"ן נָטִיל עָלֵיהּ (נ"א עמיה), וְהָא שְׁכִינְתָּא עַל גַּבֵּי אֲרוֹנָא יְתִיב. תָּא חֲזֵי, חֲבִיבוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא אַף עַל גַּב דְּאִינּוּן סָטָאן מֵאֹרַח מֵישָׁר, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעֵי לְשַׁבְקָא לוֹן, וּבְכָל זִמְנָא אַהְדָּר אַנְפּוֹי לָקֳבְלַיְיהוּ, דְּאִי לָאו הָכִי לָא יְקוּמוּן בְּעָלְמָא.
תָּא חֲזֵי, אֲרוֹנָא הֲוָה נָטַל קַמַּיְיהוּ אֹרֵחַ תְּלָתָא יוֹמִין, נ לָא הֲוָה מִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ, וְנָטִיל עִמֵּיהּ. וּמִגּוֹ רְחִימוּ דִּלְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, אַהְדָּר אַנְפּוֹי וְאִסְתְּחַר מִלְּגַבֵּי אֲרוֹנָא, כְּהַאי אַיָּילָא דְּעָזַלְתָּא, כַּד אִיהוּ אָזִיל, אַהְדָּר אַפּוֹי לַאֲתָר דְּנָפִיק. וְעַל דָּא בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן, נוּ"ן אַסְחַר אַנְפִּין לָקֳבְלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְכַתְפֵי גּוּפָא לְגַבֵּי אֲרוֹנָא.
וְעַל דָּא כַּד אֲרוֹנָא הֲוָה נָטִיל, מֹשֶׁה אָמַר קוּמָה יְיָ, לָא תִּשְׁבּוֹק לוֹן, אַהְדָּר אַנְפָּךְ לְגַבָּן, כְּדֵין נוּ"ן אִתְהַדָּר לְגַבַּיְיהוּ כְּגַוְונָא דָּא כְּמַאן דִּמְהַדָּר אַנְפֵּיה לְמַאן דְּרָחִים, וְכַד הֲוָה שָׁארֵי אֲרוֹנָא (וישראל) לְמִשְׁרֵי, כְּדֵין אַהְדָּר נוּן אַנְפּוֹי מִיִשְׂרָאֵל, וְאִתְהַדָּר לְגַבֵּי אֲרוֹנָא, וּבְכֹלָּא אִתְהַדָּר.
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר, בְּודַּאי הָכִי הוּא, אֲבָל הָכָא לָא אַהְדָּר אַנְפּוֹי מִיִשְׂרָאֵל, דְּאִי הָכִי בָּעֵי נוּן לְאִתְהַפְּכָא מִגַּוְונָא דְּאַחֲרָא עִלָּאָה (ס"א דלעילא), הַאי מְנוּזָר לַאֲחוֹרָא וְהַאי בְּאוֹרַח מֵישָׁר לְגַבֵּי אֲרוֹנָא.
אֶלָּא ודַּאי לָא אַהְדָּר אַנְפּוֹי מִנַּיְיהוּ, וּמָה עֲבִיד בְּשַׁעֲתָא דְּשָׁארִי אֲרוֹנָא לְמִשְׁרֵי. אָמַר מֹשֶׁה שׁוּבָה יְיָ, כְּדֵין שָׁארֵי אֲרוֹנָא, וּשְׁכִינְתָּא קָאִים בְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְאַנְפִּין לָקֳבְלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָקֳבְלֵיהּ דַּאֲרוֹנָא. (ובגין כך) וּכְדֵין כֹּלָּא כָּלִיל (לגווה) לְכַוְּונָא, לַאֲרוֹנָא, וּלְיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא דְּיִשְׂרָאֵל גָּרְמוּ לְבָתַר, דִּכְתִּיב וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים.
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אֲנָא דְּאַמָרָן מִסִּפְרָא דְּרַב יֵיבָא סָבָא, דְּאָמַר דְּבֵין בְּהַאי גִּיסָא, וּבֵין בְּהַאי גִּיסָא, אִתְהַדָּר. אָמַר לֵיהּ, שַׁפִּיר קָאָמַר, אֲבָל דָּא דַּאֲמֵינָא, הָכִי תִּשְׁכַּח בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, וְהָכִי הוּא וַדַּאי.