ספר הזהר, בחקותי ז

(ויקרא כ״ו:ו׳) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְגוֹ'. רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (תהילים ד׳:ה׳) רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ וְגוֹ'. רִגְזוּ וְאַל תֶּחטָאוּ, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַרְגָּזָא יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, וְשַׁפִּיר. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּרָמַשׁ לֵילְיָא, וּבַר נָשׁ שָׁכִיב עַל עַרְסֵיהּ, כַּמָה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין מִתְעָרִין בְּעָלְמָא, וְאָזְלִין וְשָׁאטִין, וּבְנֵי נָשָׁא בָּעָאן לְאִתְרַגְּזָא מִקָּמֵיה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְדַחֲלָא מִנֵּיהּ, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַּח נַפְשֵׁיהּ בְּגַּוַּיְיהוּ, וְיִשְׁתֵּזִיב מִנַּיְיהוּ. וְיִבְעֵי לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, דְּלָא יָפִּיק מִנַּיְיהוּ מִלָּה בְּפוּמֵיהּ. בְּגִין דְּלָא יִתְּעַר לְהוּ לְגַבֵּיהּ, וְלָא יִשְׁתַּכְּחוּן בַּהֲדֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. דְּלָא יָפִּיק מִנַּיְיהוּ מִלָּה מִפּוּמֵיהּ.

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִשְׁתְּכָחוּ יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַה כְּתִיב, וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. הַאי לְעֵילָּא. דְּאָתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְחַבְּרָא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כְּדֵין וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד. מַאי טַעְמָא. בְּגִין וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ. דָּא חַיָּה דְּזִינָא בִּישָׁא לְתַתָּא. וּמַאי אִיהִי. אַגְרַת בַּת מַחֲלַת, הִיא, וְכָל סִיעָתָא דִּילָהּ. הַאי בְּלֵילְיָא. בִּימָמָא, בְּנֵי נָשָׁא דְּאָתוּ מִסִּטְרָהָא דָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא כ״ו:ו׳) וְחֶרֶב לֹא תַעֲבוֹר בְּאַרְצְכֶם.

רִבִּי אַבָּא אָמַר, הָא אוּקְמוּהָ דְּאֲפִילּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם, כְּגוֹן פַּרְעֹה נְכֹה. אֲבָל וְחֶרֶב לֹא תַעֲבוֹר, דָּא סִיעָתָא דִּילָהּ. וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, דְּלָא תִּשְׁלוֹט בְּאַרְעָא, וַאֲפִילּוּ הַעֲבָרָה בְּעָלְמָא לֹא תַעֲבוֹר עָלַיְיכוּ, וַאֲפִילּוּ חֶרֶב דִּשְׁאָר עַמִּין, וַאֲפִילּוּ בַּר נָשׁ מִזְיָינָא, לָא יַעֲבוֹר עָלַיְיכוּ.

וְדָא דָּרִישׁ יֹאשִׁיָּהוּ מַלְכָּא, וְאוֹקְמוּהָ דְּהוּא אַתְפַּס בְּחוֹבַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. כְּמָה דִּכְתִּיב, (איכה ד׳:כ׳) רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְיָ' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם וְגוֹ'. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, דְּהָא תָּנֵינָן אִי רֵישָׁא דְּעַמָּא הוּא טַב, כָּל עַמָּא מִשְׁתֶּזְבָן בְּגִינֵיהּ. וְאִי רֵישָׁא דְּעַמָּא לָא אִתְכֵּשָׁר, כָּל עַמָּא אִתָּפְסָן בְּחוֹבֵיהּ. וְהָא יֹאשִׁיָּהוּ רֵישָׁא דְּכַשְׁרָא הֲוָה, וְעוֹבָדוֹי מִתְכַּשְּׁרָן. אֲמַאי אִתְפַּס בְּחוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

אֶלָּא עַל דְּלָא הַיְּמִין בֵּיהּ בְּיִרְמִיָהוּ, וְלָא כָּפִית לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, דְּחָשִׁיב דְּכֻלְּהוּ זַכָּאִין כְּוָותֵיהּ. וַהֲוָה אָמַר לֵיהּ יִרְמִיָּה, וְלָא הַיְּמִין בֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ אִתְפַּס בְּחוֹבֵיהוֹן. וְעוֹד דְּסִיהֲרָא הֲוָה מָאִיךְ נְהוֹרָא, וּבַעְיָא לְאַסְתְּמָא.