ספר הזהר, בלק ה

תָּא חֲזֵי, (זכריה ג׳:א׳) וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עוֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ וְגוֹ', דְּסָלִיקוּ לֵיהּ לְדִינָא, גּוֹ הַהוּא מְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּטָר מֵהַאי עָלְמָא. עוֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְיָ, דָּא הוּא הַהוּא נַעַר, רֵישׁ מְתִיבְתָּא, דְּאִיהוּ חָתִיךְ דִּינָא עַל כֹּלָּא.

וְהַשָּׂטָן, מַאן וְהַשָּׂטָן. הַהוּא דִּמְמָנָא, עַל נַפְשָׁתָא בְּגֵיהִנָּם, דְּתִיאוּבְתֵּיה לְמֵיסַב לֵיהּ, וְתָדִיר קַיְּימָא וְאָמַר הַב הַב, הָבוּ חַיָּיבִין לְגֵּיהִנָם. לְשִׂטְנוֹ, לְאַדְכְּרָא חוֹבוֹי. כְּדֵין וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר ה' בְּךָ, תְּרֵין גְּעָרוֹת אֲמַאי. אֶלָּא חַד לְדוּמָה. וְחַד, לְהַהוּא דְּנָפְקָא מִגֵּיהִנָּם, דְּקַיְּימָא תָּדִיר לְאַסְטָאָה.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא שָׂטָן עִלָּאָה נָחִית כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דְּאַגְלִים בְּדִיּוּקְנָא דְּשׁוֹר, וְכָל אִינּוּן רוּחִין בִּישִׁין, דְּאִתְּדָנוּ לְאַעֲלָא בַּגֵיהִנָּם, לָחִיךְ לוֹן בְּרִגְעָא חֲדָא, וְחָטַף לוֹן, וְנָחִית וְיָהַב לוֹן לְדוּמָה, לְבָתַר דְּבָלַע לוֹן. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ כִּלְחוֹךְ הַשּׁוֹר, דְּאִשְׁתְּמוֹדַע, הַשּׁוֹר דְּקַיְּימָא לְבִישׁ עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא. אֵת יְרֶק הַשָּׂדֶה, אִינּוּן רוּחִין דִּבְנֵי נָשָׁא, דְּאִינּוּן יֶרֶק הַשָּׂדֶה. הַשָּׂדֶה, הַהוּא שָׂדֶה דְּאִשְׁתְּמוֹדַע.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִי הָכִי, חַכִּים הֲוָה בָּלָק. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְמִנְדַּע כָּל אָרְחוֹי דְּהַהוּא שׁוֹר, וְאִי לָא יַדְעֵי לְהוּ, לָא יָכִיל לְמֶעְבַּד חֲרָשׁוֹי וְקִסְמוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי הָכִי הוּא, וְיָאוּת אַמָרְת. וְתוּקְפֵּיהּ דְּהַהוּא שׁוֹר, מִכִּי מַכְרִיזוּ עַל הַתְּבוּאָה. (כאן חסר) כָּל אִינּוּן יוֹמִין דְּמַכְרִיזִין וְכָל יוֹמִין דְּמַכְרִיזֵי עַל רוּחֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא. וְאִינּוּן (קצ"ו ע"ב, ר' אלעזר וכו' שייך כאן) יוֹמֵי נִיסָן, וְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי, וְהָא אִתְּמַר. (כאן מתחיל זהר אלה הדברים כי שם שייך ינוקא דפרשת בלק)