ספר הזהר, בלק לט

אָמַר רִבִּי אַבָּא, מִלָּה דָּא לָא אִתְיַישְׁבָא, וְאִצְטְרִיךְ לְעַיְּינָא בֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָכִי הוּא וַדַּאי, פְּלִשְׁתִּי דָּא קָרִיב לְיִיחוּסָא דְּדָוִד הֲוָה, וּבְרָהּ דְּעָרְפָּה הֲוָה, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (שמואל א יז) מִמַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים, אַל תִּקְרֵי מִמַעַרְכוֹת, אֶלָּא מִמְּעָרוֹת פְּלִשְׁתִּים, דְּשַׁוְיוּהָ לְאִמֵּיהּ כִּמְעַרְתָּא דָּא. וְכֵיוָן דִּכְתִּיב, (שמואל א י״ז:מ״ג) וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו, אִסְתָּכַּל בֵּיהּ דָּוִד בְּעֵינָא בִּישָׁא. וּבְכָל אֲתָר דְּהֲוָה מִסְתַּכֵּל בְּעֵינָא בִּישָׁא, כָּל זִינֵי צָרַעַת אִתְמַשְּׁכָן מְעֵינֵיהּ דְּדָוִד. וְהָכִי הֲוָה בְּיוֹאָב, כֵּיוָן דְּאִסְתָּכַּל בֵּיהּ דָּוִד בְּעֵינָא בִּישָׁא, מַה כְּתִיב, (שמואל ב ג׳:כ״ט) וְלֹא יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצוֹרָע וְגוֹ'.

וְהָכָא בְּפְּלִשְׁתִּי דָּא, כֵּיוָן שֶׁקִּלֵל אֶת הַשֵׁם, אִסְתָּכַּל בֵּיהּ בְּעֵינָא בִּישָׁא, וְחָמָא בְּמִצְחֵיהּ דְּאִצְטְרַע. מִיַּד (שמואל א י״ז:מ״ט) וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וְאִתְדַּבְּקַת הַצָרַעַת בְּמִצְחוֹ. וְכֹלָּא הֲוָה אִשְׁתָּקָעַת עֵינָא בִּישָׁא דְּצָרַעַת בְּמִצְחוֹ, וְאִשְׁתְּקָעַת אַבְנָא מַמָּשׁ בְּמִצְחוֹ, וַדַּאי מְצוֹרָע הֲוָה.

רָשָׁע חַיָּיבָא דְּבִלְעָם, עֵינָא דִּילֵיהּ, הֲוָה בְּהִפּוּכָא מֵעֵינָא דְּדָוִד עֵינָא דְּדָוִד הֲוָה מְרֻקָּמָא מִכָּל זִינֵי גַּוְונִין, לָא הֲוָה עֵינָא בְּעָלְמָא שַׁפִּירָא לְמֵחזֵי, כְּעֵינָא דְּדָוִד. כָּל גַּוְונִין דְּעָלְמָא מְנַצְצָן בֵּיהּ, וְכֹלָּא בִּרְחִימוּ לְמַאן דְּדָחִיל חַטָאָה, דִּכְתִּיב, (תהילים קי״ט:ע״ד) יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ. חַדָּאן כַּד חָמָאן לִי. וְכָל אִינּוּן חַיָּיבִין דַּחֲלִין מִקַמֵיהּ.

אֲבָל עֵינוֹי דְּבִלְעָם חַיָּיבָא, עֵינָא בִּישָׁא בְּכֹלָּא, בְּכָל אֲתָר דְּהֲוָה מִסְתַּכָּל, כְּשַׁלְהוֹבָא שָׁצֵי לֵיהּ. דְּהָא לֵית עֵינָא בִּישָׁא בְּעָלְמָא, כְּעֵינָא דְּהַהוּא רָשָׁע, דְּאִיהוּ בְּהִפּוּכָא מְעֵינוֹי דְּדָוִד.

עַל גִּלוּי עֲרָיוֹת, דִּכְתִּיב, (ישעיהו ג׳:ט״ז) וְשִׂפַּח יְיָ קָדְקוֹד בְּנוֹת צִיּוֹן. וּכְתִיב (ויקרא י״ד:נ״ו) וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת. עַל הַגְּנֵבָה, דִּכְתִּיב, (זכריה ה׳:ד׳) הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְגוֹ' וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו. מַאן הוּא מִלָּה דִּמְכַלֶּה עֵצִים וַאֲבָנִים. דָּא צָרַעַת. דִּכְתִּיב, (ויקרא י״ד:מ״ה) וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו.

עַל לָשׁוֹן הָרָע, דִּכְתִּיב, (במדבר י״ב:א׳) וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה וְגוֹ', וּכְתִיב (במדבר י״ב:י׳) וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצוֹרָעַת. עַל עֵדוּת שֶׁקֶר, בְּגִין דְּסָהִידוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁקֶר, וְאָמְרוּ (שמות ל״ב:ד׳) אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, בְּקַל תַּקִּיף, דִּכְתִּיב (שמות ל״ב:י״ז) קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה. בְּגִין דָּא, (במדבר ה׳:ב׳) וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְגוֹ'.

עַל דַּיָּין דִּמְקַלְקֵל דִּינָא, דִּכְתִּיב, (ישעיהו ה׳:כ״ד) כֶּאֱכוֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ וְגוֹ' וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה וְגוֹ', מַאי טַעֲמָא. כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת יְיָ צְבָאוֹת. וְאֵין פִּרְחָם, אֶלָּא צָרַעַת. דִּכְתִּיב, (ויקרא י״ג:י״ב) וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת. עַל דְּעָאל בִּתְחוּמָא דְּחַבְרֵיהּ מִנַּיִן. מֵעוּזִיָּהוּ. דְּעָאל בִּתְחוּמָא דִּכְהוּנָה. דִּכְתִּיב, (דברי הימים ב כ״ו:י״ט) וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ. וְעַל דִּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים. דִּכְתִּיב, (בראשית י״ב:י״ז) וַיְנַגַּע יְיָ אֶת פַּרְעֹה, דְּאִיהוּ שָׁלַּח מְדָנִים בֵּין אַבְרָהָם וְשָׂרָה. וְעַל עֵינָא בִּישָׁא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְכֻלְּהוּ הֲווֹ בֵּיהּ בְּהַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם.

תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר. מַאי עַל הַנָּהָר. דְּיָהַב עֵינָא בִּישָׁא, עַל הַהוּא נָהָר, דְּקַיְּימָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס״ו:י״ב) הִנְנִי נוֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. וְהוּא אָתָא בְּהַהוּא פְּתוֹרָא, וְאִגְרֵי בְּהוּ.

אָמַר רִבִּי אַבָּא, כָּל הָנֵי מִלִּין הֲווֹ וַדַּאי בְּבִלְעָם. אֲבָל גִּלוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן, דִּכְתִּיב, (במדבר ל״א:ט״ז) הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיְיָ וְגוֹ'. הָא הָכָא עֲבוֹדָה זָרָה וּגְלוּי עֲרָיוֹת. סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא, דִּכְתִּיב וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן, וְדַעַת בְּהֶמְתּוֹ לָא הֲוָה יָדַע. קִלְקֵל יַת דִּינָא, דִּכְתִּיב לְךָ אִיעָצְךָ. דְּהָא בְּדִינָא קַיְּימָא, וְיָהַב עֵיטָא בִּישָׁא לְאַבְאָשָׁא, וְסָטֵי מִן דִּינָא, וְאַמְלִיךְ בִּישִׁין עָלַיְיהוּ.

עָאל בִּתְחוּמָא דְּלָאו דִּילֵיהּ, דִּכְתִּיב וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ, וּכְתִיב אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי. מְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. לָשׁוֹן הָרָע, לָא הֲוָה בְּעָלְמָא כְּגִינֵיהּ. קִלְּלַת הַשֵּׁם, דִּכְתִּיב וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה. וְכֻלְּהוּ הֲווֹ בֵּיהּ. עֵינָא בִּישָׁא כְּמָה דְּאִתְמַר. וְכֹלָּא עַל הַהוּא נָהָר דְּיִשְׂרָאֵל, יָהַב עֵינוֹי לְאִתְגָּרָא בֵּיהּ. אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ, וְכִי לָא יְדַעְנָא דְּאֶרֶץ בְּנֵי עַמוֹ הִיא. אֶלָּא רָזָא דָּא, דְּכָל בְּנֵי עַמּוֹ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ וְהָא אִתְּמַר. (חסר, ועיין בסוף הספר סימן יו"ד)