ספר הזהר, בלק כד
Zohar, Balak 24 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →רִבִּי פִּנְחָס הֲוָה אָזִיל לְמֵחֱמֵי בְּרָתֵּיהּ, אִנְתּוּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, דַּהֲוַת בְּמַרְעָא. וַהֲווּ אָזְלֵי עִמֵּיהּ חַבְרַיָּיא, וְהוּא הֲוָה רָכִיב בְּחַמְרֵיהּ. עַד דְּהֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, פָּגַע בִּתְרֵין עַרְבָאֵי, אָמַר לוֹן, בַּחֲקָל דָּא אִתְּעַר קָלָא מִיּוֹמִין דְּעָלְמָא. אָמְרוּ לֵיהּ, מִיּוֹמִין דְּעָלְמָא לֵית אֲנָן יַדְעִין. מִיּוֹמִין דִּילָן, אֲנָן יַדְעִין. דְּהָא יוֹמָא חַד, הֲווֹ אִינּוּן לִסְטִין מְקַפְּחֵי אָרְחִין דְּגוּבְרִין בְּהַהוּא חַקְלָא, וּפַגְעוּ בְּאִינּוּן יוּדָאֵי, וְאָתוּ לְקַפְּחָא לוֹן. וְאִשְׁתְּמַע מֵרָחִיק בְּהַאי חֲקַל, קַל דַּחֲמָרָא דָּא, דְּנָהַק תְּרֵי זִמְנֵי, וְאָתָא שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא בְּהַהוּא קָלָא (נ"א בההוא חקלא) וְאוֹקִיד לוֹן. וְאִשְׁתְּזִיבוּ אִינּוּן יוּדָאֵי. אָמַר לֵיהּ. עַרְבָאֵי, עַרְבָאֵי, בְּמִלָּה דָּא דְּקָא אֲמַרְתּוּן לִי, תִּשְׁתֵּזְבוּן יוֹמָא דָּא מִלִּסְטִין אַחֲרָנִין, דְּקָא מְחַכָּן לְכוּ בְּאָרְחָא.
בָּכָה רִבִּי פִּנְחָס, אָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא רַחֲשָׁא דְּנִיסָא דָּא עַבְדַת בְּגִינֵי, וְאִשְׁתֵּזְבוּן אִינּוּן יוּדָאֵי, וְלָא יְדַעְנָא. פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קל״ו:ד׳) לְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. כַּמָה טִיבוּ עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם בְּנֵי נָשָׁא, וְכַמָּה נִסִּין אַרְחִישׁ לוֹן בְּכָל יוֹמָא, וְלָא יָדַע אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי. בַּר נָשׁ קָם בְּצַפְרָא, וְחִוְיָא אָתֵי לְקָטְלָא לֵיהּ, וּבַּר נָשׁ שַׁוִּי רַגְלֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וְקָטִיל לֵיהּ, וְלָא יָדַע בֵּיהּ בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, הֲוִי, לְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ. בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאָרְחָא, וְלִסְטִין מְחַכָּאן לְמִקְטְלֵיהּ, אָתָא אַחֲרָא וְאִתְיְיהִב כּוּפְרָא תְּחוֹתֵיהּ, וְהוּא אִשְׁתְּזִיב. לָא יָדַע טִיבוּ דְּעָבַד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְנִסָא דְּאַרְחִישׁ לֵיהּ, בַּר אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, הֲוִי, לְעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ. לְבַדּוֹ עָבִיד וְיָדַע. וְאַחֲרָא לָא יָדַע.
אָמַר לְחַבְרַיָּיא, חַבְרַיָּיא מַה דְּשָׁאִילְנָא לְהָנֵי עַרְבָאֵי, דְּמִשְׁתַּכְּחֵי תָּדִיר בְּחַקְלֵי, אִי קָלָא דְּחַבְרַיָיא, דְּאִינּוּן מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא שָׁמְעוּ. דְּהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, וּשְׁאַר חַבְרַיָּיא, אַזְלִין לְקַמָּן, וְלָא יַדְעִין מִנָן, וְשָׁאִילְנָא לְהָנֵי עַרְבָאֵי עָלַיְיהוּ. דְּיָדַעְנָא דְּקַלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן יַרְגִּיז חַקְלִין וְטוּרִין, וְאִינּוּן גָּלוּ לִי מַה דְּלָא יְדַעְנָא.
עַד דַּהֲווֹ אָזְלִין, אִינּוּן עַרְבָאֵי אָהַדְרוּ לְגַבֵּיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ, סָבָא סָבָא אַנְתְּ שָׁאִילְתָּא לָן מִן יוֹמִין דְּעָלְמָא, וְלָא שָׁאִילְתָּא עַל יוֹמָא דָּא, דַּחֲמֵינָא תַּוְּוהָא עַל תַּוְּוהָא, חֲמֵינָא חַמְשָׁא בְּנֵי נָשָׁא יַתְבִין, וְחַד סָבָא בַּהֲדַיְיהוּ, וַחֲמֵינָא עוֹפֵי מִתְכַּנְּפֵי וְקָא פַּרְשִׂין גַּדְפִּין עַל רֵישַׁיְיהוּ, אִלֵּין אַזְלִין, וְאִלֵּין תָּבִין, וְטוּלָא לָא אִתְעֲבָר מֵעַל רֵישַׁיְיהוּ. וְהַהוּא סָבָא אָרִים קַלֵיהּ עָלַיְיהוּ, וְאִינּוּן שַׁמְעִין.
אָמַר עַל דָּא שָׁאִילְנָא. עַרְבָאֵי עַרְבָאֵי תֶּהכוּן, וְאָרְחָא דָּא תְּהֵא מְתֻקָּנָא קַמַּיְיכוּ, בְּכָל מַה דְּתִבְעוּן. תְּרֵין מִלִּין אֲמַרְתּוּן לִי, דַּחֲדֵינָא בְּהוּ. אַזְלוּ. אָמְרוּ לו חַבְרַיָּיא, הַהוּא אֲתָר דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁארֵי בֵּיהּ, הֵיךְ אֲנָן יַדְעִין. אָמַר לוֹן שְׁבוֹקוּ לְמָארֵי פְּסִיעָן דִּבְעִירֵי, דְּהוּא יַדְרִיךְ פְּסִיעוֹי לְתַמָן. לָא הֲוִי טָעִין חֲמָרֵיהּ, וַחֲמָרֵיהּ סָאטֵי מֵאָרְחָא תְּרֵין מִלִּין, וְאָזַל לְתַמָן.
שָׁארֵי נָהִיק תְּלַת זִמְנִין, נָחַת רִבִּי פִּנְחָס, אָמַר לְחַבְרַיָּיא, נִתְתָּקַן לְקַבְּלָא סְבַר אַפֵּי יוֹמִין, דְּהַשְׁתָּא יִפְּקוּן לְגַבָּן אַנְפֵּי רַבְרְבֵי וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי. שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן נָהִיקוּ דַּחֲמָרָא, אָמַר לְחַבְרַיָּיא, נֵיקוּם דְּהָא קָלָא (דחדוה) דְּחַמְרָא דְּסָבָא חֲסִידָא אִתְּעַר לְגַבָּן. קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְקָמוּ חַבְרַיָּיא.
פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהילים צ״ח:א׳) מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה וְגוֹ'. מִזְמוֹר זָקִיף טַעֲמָא לְעֵילָּא. (שירה יתמא קרינן להאי) אֲמַאי. אֶלָּא רָשִׁים טַעֲמָא רַבָּא, דְּהָא אָתֵי הַהוּא מִזְמוֹר, מִתְעַטְּרָא בְּעִטְרָא עִלָּאָה לְעֵילָּא עַל רֵישֵׁיהּ וְאָתֵי זָקִיף. מַאן הֲוָה אָמַר שִׁירָה דָּא. אִינּוּן פָּרוֹת, בְּאִינּוּן גּוֹעִין דַּהֲווֹ גָּעָאן. (תהילים צ״ח:א׳) שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ. לְמַאן הֲווֹ אַמְרִין שִׁירוּ. לְכַמָּה רְתִיכִין, לְכַמָּה מְמָנָן, לְכַמָּה דַּרְגִּין, דַּהֲווֹ אָתָאן תַּמָּן וְנַפְקוּ לְקַבְּלָא לֵיהּ לַאֲרוֹנָא (סתם), וּלְהוֹן הֲווֹ אַמְרֵי.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
ותמן קיימא ההוא וכו': ושם, במתיבתא דרקיע, עומד אותו הממונה של הגיהנם להסטין. אשרי הוא מי שזכה בדין, ואם לא, אותו הממונה של הגיהנם לוקח אותו, בשעה שמוסרים אותו לידו, וקולע אותו משם למטה כמי שקולע אבן בקלע. שכתוב, ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע וגו'…