ספר הזהר, בלק יט

כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. וְכִי עַד הַהוּא שַׁעֲתָא אָן אַגָחוּ בֵּיהּ קְרָבָא וְנָצְחוּ לֵיהּ. בְּאָן אֲתָר אַעְרָעוּ בְּחַרְבָּא דִּלְהוֹן, וַהֲווּ גַּבְרִין כְּגִבָּרִין לְאַחֲזָאָה גְּבוּרְתָּא דִּלְהוֹן. מַאי כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע חַכִּים הֲוָה, וְחָמֵי לְמֵרָחִיק, חָמָא לְדָוִד מַלְכָּא, דְּאָתֵי מֵרוּת הַמּוֹאָבִיָה, גִּיבָּר תַּקִּיף כְּאַרְיֵה, וְעָבִיד קְרָבִין תַּקִּיפִין, וְנָצַח לְמוֹאָב, וְשַׁוִּי לוֹן תְּחוֹת רַגְלוֹי. אָמַר עָצוּם הוּא. הַהוּא דְּיָרְתָא הַהוּא גְּבוּרְתָּא, חַד מַלְכָּא דִּלְהוֹן, מִינָן יִפּוּק לְשֵׁיצָאָה לְמוֹאָב.

אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ. הַאי קְרָא הָכִי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, אוּלַי אוּכַל אַכֶּה בּוֹ. אוֹ אוּלַי נוּכַל נַכֶּה בּוֹ. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע הֲוָה חַכִּים, אָמַר, חֲמֵינָא יְדָא חֲדָא, דְּחַד אַרְיָא תַּקִּיפָא, פָּרִישׂ (קע"ב) רַגְלָא (ידא), אִי אִיכוּל עִמָּךְ, דְּנִתְחַבָּר (ס"א תרוונא) תַּרְוַויְיהוּ (ונתחבר) וְנִגְרַע מֵהַהוּא אַרְיֵה יְדָא דָּא, עַד לָא יֵיתֵי הַהוּא מַלְכָּא לְעָלְמָא, וְלָא יִתְּרָךְ יַת מוֹאָב מֵאַתְרֵיהּ.

אָרָה לִּי, מַאי אָרָה לִּי. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הַהוּא רָשָׁע בִּתְרֵי לִישָׁנֵי קָאָמַר לְבִלְעָם. חַד אָמַר אָרָה לִּי, וְחַד אָמַר קָבָה לִּי. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ, אָרָה לִּי עַשְׂבִין וְחַרְשִׁין דְּרֵישֵׁי דְּחִוְיָין, וְשַׁוִּי לוֹן בַּקְּדֵרָה דְּחַרְשַׁיָּא, כֵּיוָן דְּחָמָא דְּחֵילֵיהּ יַתִּיר בְּפוּמָא, תָּב וְאָמַר, וּלְכָה נָא קָבָה לִּי.

וַאֲפִילּוּ הָכִי, הַהוּא רָשָׁע דְּבָלָק, לָא שָׁבַק חֲרָשׁוֹי, אֶלָּא לָקִיט כָּל זִינֵי עִשְׂבִין, חַרְשֵׁי דְּרֵישֵׁי דְּחִוְיָין, וְנָטִיל קְדֵרָה דְּחָרְשִׁין, וְנָעִיץ לָהּ תְּחוֹת אַרְעָא אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה אַמִּין, וְגָנִיז לָהּ לְסוֹף יוֹמִין. כֵּיוָן דְּאָתָא דָּוִד, כָּרָא בִּתְהוֹמָא, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה אַמִּין (על אלף וחמשה מאה אמין), וְאַפִּיק מַיָּא מִן תְּהוֹמָא, וְנָסִיךְ עַל מַדְבְּחָא. בְּהַהוּא שַׁעֲתָּא, אָמַר, אֲנָא אַסְחֵי הַהִיא קְדֵרָה, (תהילים ס׳:י׳) מוֹאָב סִיר רַחְצִי. סִיר רַחְצִי וַדַּאי.

עַל אֱדוֹם אֲשְׁלִיךְ נַעֲלִי, מַאי אֲשְׁלִיךְ נַעֲלִי. אֶלָּא דָּא אוּף הָכִי לְמֵרָחִיק הֲוָה, דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ה:ל׳) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדוֹם הָאָדוֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי. הַלְעִיטֵנִי: הַלְעָטָה מַמָּשׁ, פְּתִיחוּ דְּפוּמָא וּגְרוֹנָא לְמִבְלַע. אָמַר דָּוִד לְהַהוּא בַּלְעָן, מְלָעֵט הַלְעַטִּין, אֲנָא אַרְמִי עָלֵיהּ נַעֲלִי, לְמִסְתַּם גְּרוֹנֵיהּ.

עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע, אוּף הָכִי דָּא לְמֵרָחִיק אִסְתָּכֵי דָּוִד, אָמַר, כְּנַעַן סִטְרָא בִּישָׁא דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִיהוּ, וּפְלִשְׁתִּים מִתַּמָּן אִינּוּן, לְסִטְרָא אַחֲרָא מָה אִצְטְרִיךְ. תְּרוּעָה. דִּכְתִּיב, (במדבר י׳:ט׳) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם וַהֲרֵעוֹתֶם וְגוֹ', לְתַּבְרָא חֵילֵיהּ וְתוּקְפֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ עֲלֵי פְּלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע, וְהָכִי אִתְחֲזֵי לוֹן.

וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (ישעיהו י״א:ה׳) וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. הַאי קְרָא כֹּלָּא אִיהוּ חַד. מַאי חִדּוּשָׁא אָתָא לְאַשְׁמוֹעִינָן, דְּהָא צֶדֶק הַיְינוּ אֱמוּנָה, וְאֱמוּנָה הַיְינוּ צֶדֶק. אֵזוֹר מָתְנָיו, הַיְינוּ אֵזוֹר חֲלָצָיו, לָא אַשְׁכְּחָן קְרָא כְּהַאי גַּוְונָא.

אֶלָּא לָאו צֶדֶק כֶּאֱמוּנָה, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא חַד, וְחַד דַּרְגָּא אִיהוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּקַיְּימָא בְּדִינָא קַשְׁיָא, וּמְקַבְּלָא מִסְּטַר שְׂמָאלָא, כְּדֵין אִקְרֵי צֶדֶק, דִּינָא מַמָּשׁ. וְהַיְינוּ (ישעיהו כ״ו:ט׳) כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יוֹשְבֵי תֵבֵל. דְּהַאי דַּרְגָּא דְּמִשְׁפָּט, רַחֲמֵי אִיהוּ. וְכַד אִתְקְרִיב מִשְׁפָּט בְּצֶדֶק, כְּדֵין אִתְבְּסָם (כלא), וְיַכְלִין בְּנֵי עָלְמָא, לְמִסְבַּל דִּינָא דְּצֶדֶק.

(ועל דא צדק לאו איהו כאמונה) אֱמוּנָה, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבָּר בָּהּ (כדין איהו) אֱמֶת, לְחֶדְוָה. וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין, כְּדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה. ואִית וַותְּרָנוּתָא לְכֹלָּא, וְכָל נִשְׁמָתִין סַלְּקִין, מִתְחַיְּיבֵי בְּכַמָּה חִיּוּבִין דְּחַיָּיבִין בִּישִׁין, וְכֵיוָן דִּבְפִּקָּדוֹן סַלְּקִין (אקדים), אַהְדָּר לוֹן בְּרַחֲמֵי, וְחָס עָלַיְיהוּ. וּכְדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה, וְלֵית אֱמוּנָה בְּלָא אֱמֶת.

הַשְׁתָּא אֵזוֹר מָתְנָיו, וְאֵזוֹר חֲלָצָיו. מַהוּ תְּרֵין אֵזוֹרִין הָכָא. וּמָתְנַיִם וַחֲלָצַיִן אַף עַל גַּב דְּחַד אִינּוּן, תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן, חַד לְעֵילָּא, וְחַד לְתַתָּא. לְעֵילָּא בְּשֵׁירוּתָא, אִקְרֵי מָתְנַיִם. לְתַתָּא בְּסוֹפָא, אִקְרֵי חֲלָצַיִן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה לב) וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם, בְּסוֹפָא, עַל רֵישׁ יְרֵכַיִם. כַּד אִתְּתָא בְּצַעֲרָא, מְנַתְּקָן אִינּוּן חַלָצַיִם, מֵרֵישׁ יְרֵכַיִן, וְשַׁוִיאַת יְדָהָא בִּכְאִיבָא עָלַיְיהוּ.

וּבְגִין כָּךְ לִגְּבוּרָה וּלְקָרְבָא, צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. לְרַחֲמָנוּ וּלְטָב, אֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו, בְּחַד דַּרְגָּא יְדִין עָלְמָא, וְשַׁלְטָא לִתְרֵין סִטְרִין, חַד רַחֲמֵי לְיִשְׂרָאֵל. וְחַד דִּינָא לִשְׁאַר עַמִּין.

וְאִי תֵּימָא, צֶדֶק דִּינָא תַּקִּיף אִיהוּ, וְהָא כְּתִיב (ויקרא י״ט:ט״ו) בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ. (דברים ט״ז:כ׳) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף. וְכַמָּה אִינוּן. וַדַּאי הָכִי הוּא. דְּהָא צֶדֶק לֵית בֵּיהּ וַותְּרָנוּתָא כְּלַל. אוּף הָכִי מַאן דְּדָאִין לְחַבְרֵיהּ, לָא אִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד לֵיהּ וַותְּרָנוּתָא מִן דִּינָא כְּלָל, אֶלָּא בְּצֶדֶק, דְּלָא יִשְׁגַּח לִרְחִימוּ. מֹאזְנֵי צֶדֶק, בְּלָא וַותְרָנוּ לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, לְמַאן דְּיָהִיב וּלְמַאן דִּמְקַבֵּל. וּבְגִין כָּךְ חַד דַּרְגָּא אִיהוּ, וְאִתְפָּלֵג לִתְרֵין סִטְרִין. וְהֲנִי תְּרֵין סִטְרִין, ב' אֶזוֹרִין, קַיְימָן, חַד לִשְׁאָר עַמִּין, וְחַד לְיִשְׂרָאֵל. וּבְשַׁעֲתָא דְּנַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אִתְאַזְּרוּ בְּאֵזוֹרִין אִלֵּין, חַד דִּקְרָבָא. וְחַד הֲוָה דִּשְׁלָמָא. (חסר כאן) (וכלא הוה בצדק)

כַּד אִתְיָעַט בָּלָק, אָמַר וַאֲגָרַשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ. אָמַר הַהוּא דַּרְגָּא דְּקָא (ס"א אתאחדת ביה הארץ ודא וכו') אִתְאַחֲדָן בֵּיהּ, מִן הָאָרֶץ וַדַּאי. וְדָא הוּא כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי ודַּאי, מַאן יֵיכוּל לְאַגָּחָא וּלְקַיְּימָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל דַּרְגָּא דִּלְהוֹן תַּקִּיף הוּא מִדִּילִי. וּבְגִין כָּךְ, וַאֲגָרַשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ. וְאִי מֵהַאי אֶרֶץ אַגָרַשֶׁנּוּ, וְאַתָּרֵךְ יָתֵיהּ מִינֵיהּ, אִיכוּל לְמֶעְבַּד כָּל רְעוּתִי, חֵילָא דִּלְהוֹן בְּמָאי אִיהוּ. בְּפוּמָא, וּבְעוֹבָדָא. הָא פּוּמָא דִּילָךְ, וְעוֹבָדָא דִּילִי.

כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבוֹרָךְ וְגוֹ'. וְכִי מֵאַן הֲוָה יָדַע. הָא אוּקְמוּהָ, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, (במדבר כ״א:כ״ו) וְהוּא נִלְחָם בַּמֶּלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ, דְּאָגַר לֵיהּ לְבִלְעָם וְכוּ'. אֲבָל כִּי יָדַעְתִּי, יְדִיעָה וַדַּאי יָדַע, בְּחָכְמְתָא דִּילֵיהּ. אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבוֹרָךְ, מַאי אִצְטְרִיךְ הָכָא בְּרָכָה, דְּהָא בְּגִין קְלָלָה הֲוָה אָזִיל. וְאִי הַהוּא מִלָּה דְּהֲוָה יָדַע מִן בִּלְעָם בְּקַדְמִיתָא, קְלָלָה הֲוָה, מַאי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבוֹרָךְ.

אֶלָּא מִלָּה הָכָא, וְלָא יְדַעְנָא בָּהּ, וְלָא זָכֵינָא בָּהּ, עַד דְּאָתָא רִבִּי אֶלְעָזָר וְדָרַשׁ, (תהילים ל״ד:ב׳) אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי. וּכְתִיב (תהילים ט״ז:ז׳) אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ אֲשֶׁר יְעַצָנִי. מָאן (ס"א אצטריך) דְּאִצְטְרִיךְ בִּרְכָתָא מִן תַּתָּאִי. אֶת, דְהָא אִתְאַחָד בְּהוּ כְּשַׁלְהוֹבָא בִּפְתִילָה. וְדָוִד דְּהֲוָה יָדַע דָּא, אָמַר אֲבָרְכָה אֶת. אָמַר הַהוּא רָשָׁע, הַהוּא דַּרְגָּא דִּלְהוֹן, אָחִיד בְּהוּ, בְּגִין בִּרְכָאן דִּלְהוֹן, דְּקָא מְבָרְכִין לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא. חֵילָא אִית לָךְ לְבָרְכָא לְהַהוּא דַּרְגָּא, וּתְעַקֵּר לָהּ מִנַּיְיהוּ וְדָא הוּא כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבוֹרָךְ וְגוֹ'. וּבְדָא נֵיכוּל בְּהוּ. תְּבָרֵךְ לְהַהוּא דַּרְגָּא וְתִילוּט לִפְתִילָה. וְעַל דָּא אָמַר, וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה, אַעְקָר לָהּ מִנַּיְיהוּ, דְּלָא יִתְאֲחָד בְּהוּ.

וְתוּ אִקָּרֶה כֹּה, אַנְגִּיד וְאַמְשִׁיךְ לְהַהוּא דַּרְגָּא, בְּחוֹבִין וּמִסְאֲבִי וּבְקֶרִי וּבְטוּמְאָה דְּעָבְדוּ בְּנוֹי, וְהִיא תַּעֲבִיד עִמְּהוֹן גְּמִירָא. מִיַּד וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם, דְּלָא יֵימָּא הַהוּא רָשָׁע דְּלָאו הִמְנֵיהּ אִינּוּן זִינִין חַרְשִׁין דְּאִצְטְרִיךְ בְּיָדוֹ לְהִתְעַכֵּב עָלַיְיהוּ (ויתעכב עלייהו). (מה שחסר כאן תמצא בסוף הספר סי' י"א (סי' יו"ד))