ספר הזהר, בלק יב
Zohar, Balak 12 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →הַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם, שַׁבּוּחֵי מְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּכֹלָּא. וְעִם כָּל דָּא, גְּנִיבוּ דְּדַעְתָא קָא גָּנִיב, וְאִסְתַּלָּק בְּמִלּוֹי. בְּמִלִּין זְעִירִין, הֲוָה עָבִיד רַבְרְבִין. מַה דְּאָמַר עַל אִינּוּן דַּרְגִּין מִלִּין מְסָאֲבִין הֲוָה אָמַר, וּקְשׁוֹט אָמַר. אֲבָל הַהוּא רָשָׁע הֲוָה אָמַר וּמְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּאֹרַח סָתִים, וְאִסְתַּלָּק בְּמִלּוֹי, דְּכָל מַאן דְּהֲוָה שָׁמַע, חָשִׁיב דְּאִסְתַּלָּק עַל כָּל נְבִיאֵי עָלְמָא, דִּכְתִיב שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן. מַאן גֶּבֶר בְּעָלְמָא, דְּהֲוָה שָׁמַע מִפּוּמֵיהּ מִלִּין אִלֵּין, דְּלָא חָשִׁיב דְּלֵית בְּעָלְמָא נְבִיאָה מְהֵימָנָא כְּגִינֵיהּ.
וּקְשׁוֹט הֲוָה, וְהָכִי הֲוָה. נְאֻם שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, הָכִי הֲוָה. וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן הָכִי הֲוָה. וְהַהוּא רָשָׁע הֲוָה אָמַר עַל דַּרְגִין דְּאִתְדְּבַק בְּהוּ, שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, מִלָה דְּאִיהוּ בִּסְלִיקוּ עִלָּאָה.
וְהָכִי אָמַר, שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, הָאֵל לָא כְּתִיב, דְּהָא (תהילים י״ח:ל״א) הָאֵל תָמִים דַּרְכּוֹ. אֲבָל סְתָם אֵל, אֵל אַחֵר אִיהוּ. (שמות ל״ד:י״ד) כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל אַחֵר שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, מִלָּה זְעֵירָא אִיהִי. וְדָמִי לְמַאן דְּלָא יָדַע, דְּאִיהוּ רַב וְעִלָּאָה. שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, הַהוּא דְּאִקְרֵי אֵל אַחֵר, דִּכְתִיב כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל אַחֵר.
וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן, עַל כָּל דַּרְגִּין דִּמְסָאֳבוּ, אִינּוּן דִּמְנַהֲגֵי אַרְבָּא דְּיַמָּא וּסְעָרָא. אַרְבְּעִין חָסֵר חַד אִינּוּן. וְהַהוּא רַב הַחוֹבֵל, דְּכֻלְּהוּ מִתְנַהֲגֵי עַל יְדוֹי, אִיהוּ עֶלְיוֹן עַל כֻּלְּהוּ. בְּדָא הֲוָה מִתְדָּבַק הַהוּא רָשָׁע, וְאָמַר דְּהֲוָה יָדַע דַּעַת עֶלְיוֹן, דַּרְגָּא דְּאִיהוּ עֶלְיוֹן עַל כֻּלְּהוּ מְנָהֲגֵי אַרְבָּא. מַאן שָׁמַע הָכִי דְּלָא אִתְבְּהִיל בְּדַעְתֵּיהּ, וְיֵימָּא דְּלָא הֲוָה כְּגִינֵיהּ בְּעָלְמָא. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע מַשְׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּאֹרַח סָתִים וְאָמַר מִלֵּי קְשׁוֹט, וְגָנִיב דַּעְתָא דִּבְנֵי עָלְמָא.
אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזֶה, מַאן דְּשָׁמַע דָּא, חָשִׁיב דְּהֲוָה חָמֵי מַה דְּלָא חָמֵי אַחֲרָא בְּעָלְמָא. מַחֲזֵה שַׁדַּי, דָּא עַנְפָא חֲדָא, מֵאִינּוּן עַנְפִין דַּהֲווֹ נָפְקִין מִשַּׁדַּי. וְלָמָּה. דִּבְחָכְמְתָא דָּא, אַחְזֵי תְּלַת, לָקֳבֵל ש' דְּשַׁדַּי, לָקֳבֵל תְּלַת עַנְפִין דְּבֵיהּ, וְאַחְזֵי תְּרֵין נְבִיאִין, בַּדֵי עֲרָבוֹת, דְּתַמְכִין בֵּיהּ. לָקֳבֵל ע' תְּרֵין עַנְפִין דְּעֵינָא בִּישָׁא, לְסַתְמָא לוֹן. כַּד אָתָא בָּלָק, אָמַר אֲנָא אֵיכוּל לוֹן. עֲמָלֵק בַּהֲדֵי חָכְמְתָא דָּא אָתָא לְגַבַּיְיהוּ, וְיָכִיל לוֹן.
וְשָׁדַר לְבִלְעָם, וְאָמַר לֵיהּ, אֲנָא תְּרֵי אַתְוָון דַּעֲמָלֵק אִית בִּי, דְּאִינּוּן ל"ק, דְּאִינּוּן סִיּוּמָא דַּעֲמָלֵק. אֲנָא לִי ל"ק, וַעֲמָלֵק ל"ק, לִי סִיּוּמָא, וּבָךְ שֵׁירוּתָא ב"ל. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָכִי אֵימָא שֵׁירוּתָא דְּבָלָק ב"ל, וְשִׁירוּתָא דְּבִלְעָם ב"ל, שֵׁירוּתָא דְּבָלָק הֲוָה בֵּיהּ בְּבִלְעָם. וְסִיּוּמָא דַּעֲמָלֵק, הֲוָה בֵּיהּ בְּבָלָק, וְסִיּוּמָא דְּבִלְעָם, הֲוָה שֵׁירוּתָא דַּעֲמָלֵק.
וְאִי תֵּימָא דְּלָא נֵיכוּל לְהוֹן, בְּגִין דְּחַרְשַׁיָּא דְּרַבֵּהוֹן מֹשֶׁה, דְּהֲוָה פָּשִׁיט יְדֵיהּ, הַאי יְדָא אִית בְּאִלֵּין רַבְרְבִין, דְּיַכְלֵי בְּחַרְשִׁין לְאִתְתַּקְּפָא יַתִיר. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וּקְסָמִים בְּיָדָם, בִּידֵיהֶם לָא כְּתִיב, אֶלָּא בְּיָדָם, יְדָא לָקֳבֵל יְדָא, הָכִי שָׁדַר לֵיהּ בָּלָק לְבִלְעָם.
וּלְהָכִי מַחֲזֵה שַׁדַּי כִּדְאַמָרָן, וּלְהָכִי אִתְעֲנָשׁוּ, וְאִתְעֲנָשׁוּ לְעֵילָּא, וְאִקְרוּן מַחֲזֵה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים א ז׳:ה׳) וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחזָה. עַנְפָא דְּנָפַק מִתַּמָּן. וּמַאן הַהוּא מַחֲזֶה עֲזָא וְעַזָאֵל, דְּאִינּוּן נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם, וְאִיהוּ מַחֲזֵה שַׁדַּי, דְּהֲוָה חָמָא נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
אלא שלהובא דמלכא וכו': ומשיב, אלא שלהבת של מלך השמים יצא והחריב הכל. ובשעה שהיו אומרים, תבנה ותכונן עיר סיחון, סתם, ולא אמרו חשבון, משום שחשבו שבשביל זה תבנה למושב של האמורי, אז השיבו ואמרו, אין אנו יכולים. מהו הטעם. הוא משום שכל הדרכים והשבילים נסתמו בגבורתו…