ספר הזהר, תוספות, כרך א כב

וְשָׁחֲטוּ הַפֶּסַח אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבְּעֲשוֹר לַחֹדֶשׁ סְבוּ דַחֲלָא דְמִצְרָיִם וְתִפְסוּן לֵיהּ וְיְהֵא אָסוּר וְתָפִיס תְלָתָא יוֹמִין וּבְיוֹמָא רְבִיעִאָה אַפִּיקוּ לֵיהּ לְדִינָא וְאִתְכְּנָשׁוּ עָלֵיהּ לְקַטְלֵיהּ, וְיֵחְמוּן לֵיהּ מִצְרָאֵי הֵיךְ אָתּוּן עַבְדִין בֵּיה דִּינָא. וְדָא קַשְׁיָא לְהוּ מִכָּל מַכְתָּשִׁין דְּעָבַד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִינוּן דִינִין דְּעָבְדוּ בְּדָחַלֵיהוֹן.

לְבָתַר דָיְינִין לֵיהּ בְּנוּרָא בְּגִין דִּכְתִיב (דברים ז׳:כ״ה) פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֶשׁ. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (שמות י״ב:ט׳) אַל תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, דְלָא יֵימְרוּן בְתִיאוּבְתָּא דְּדָחַלָא אַכְלִין לֵיהּ, אֶלָּא אַתְקִינוּ לֵיהּ צְלִּי וְלֹא מֵבוּשָׁל דְאִילוּ מֵבוּשָׁל יְהֵא טָמִיר וְלָא יְחְמוּן לֵיהּ, אֶלָּא תַקִּינוּ לֵיהּ מוֹקְדָא בְּנוּרָא דְרֵיחֵיהּ נוֹדֶף.

וְתוּ רֵישֵׁיהּ עָלֵיהּ, דְלָא יֵימְרוּן דְּחַיָּה אוֹ דְמִלָה אַחֲרָא הִיא. וְתוּ עֶצֶם לֹא תִשְׁבֶּרוּ בּוֹ, אֶלָּא דְיֵחְמוּן גָּרְמוֹי רָמָאן בְּשׁוּקָא וְלָא יַכְלִין לְשֵׁזָבָא לֵיהּ וְעַל דָּא כְּתִיב (במדבר ל״ג:ד׳) וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה יְיָ שְׁפָטִים.

הַהוּא קַדְמָאָה דְאִשְׁתַּכַּח בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא וְאָרִיךְ בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּאִיהוּ קַיָימָא בְּדַרְגָּא דְצַדִיק בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא, וְדָא אִיהוּ רָזָא (משלי ח׳:י״ז) וּמְשָׁחַרָי יִמְצָאוּנְנִי, דָּא סָלִיק בִּסְלִיקוּ עִלָּאָה. וְאִי תֵימָא הַא תָנֵינָן בְּשַׁעְתָּא דְאָתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבֵי כְּנִישְׁתָּא וְלָא אַשְׁכָּח תַמָּן עֲשָׂרָה מִיָד כּוֹעֵס.

לְמַלְכָּא דְשָׁלַח לְכָל מַלְכֵי (ס"א אנשי) מְדִינְתָּא דְּיִשְׁתַּכְּחוּן עִמֵּיהּ בְּיוֹם פְּלַן בְּדוּךְ פְּלַן. עַד דַהֲווּ מְזָמְנֵי גַרְמַיְיהוּ אִינוּן בְּנֵי מַתָּא אַקְדִים חַד וְאָתָא לְהַהוּא אֲתַר בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ אֲתָא מַלְכָּא אַשְׁכָּח לְהַהוּא בָּר נָשׁ דְאַקְדִּים תַמָּן. אָמַר לֵיהּ בְּנֵי מַתָּא פְּלוֹנִית אָן אִינוּן. אָמַר לֵיהּ, מָארֵי, אֲנָא אֲקְדִימְנָא מִנַּיְיהוּ וְהָא אִינוּן אַתְיָין אֲבַתְרָאי לְפִקוּדָא דְמַלְכָּא. כְּדֵין טָב בְּעֵינֵי מַלְכָּא וְיָתִיב תַמָּן בַּהֲדֵיהּ וּמִשְׁתָּעֵי עִמֵּיהּ וְאִתְעֲבִיד רְחִימָא דְמַלְכָּא. בֵּין כַּךְ אָתוּ כָּל עַמָּא וְאִתְפַּיָּיס עִמָיְיהוּ. אֲבָל אִי בְנֵי מַתָּא לָא אַתְיָין וְחַד לָא אַקְדִים וְאִשְׁתָּעֵי קַמֵי מַלְכָּא לְאַחֲזָאָה (לאתחזאה) בְּגִינֵהוֹן. מִיָד כַּעָס מַלְכָּא. מָה כְּתִיב (ישעיהו נ׳:ב׳) מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ.

וּמָאן דְּאִשְׁתָּעֵי בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא וַוי לֵיהּ דְּאַחְזֵי פִּרוּדָא. וַוי לֵיהּ דְּגָרַע מְהֵימְנוּתָא, וַוי לֵיהּ דְּלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בֶּאֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל דְּאַחְזֵי דְּלֵית לֵיהּ אֱלָהָא. וְלָא אִשְׁתְּכַח תַמָּן, וְאַנְהִיג קְלָנָא בְּתַּקִּיפָא עִלָּאָה.

כָּל גּווָֹנִין טָבִין בְּחֶלְמָא בָּר מִתְכֵלָא בְּגִין דְאִיהוּ כּוּרְסַיָּיא לְמֵידָן דִינִין דְּנִשְׁמָתִין וְהָא דַרְגָּא חֲדָא אִיהוּ. אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּקַיְימֵי בְּדִינֵי נַפְשָׁא כְּדֵין אִיהוּ גּווָֹן תְכֵלָא וְהָא אוּקִימְנָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּחָמֵי בָּר נָשׁ לְהַאי גּווָֹן אִדְכַּר בָּר נָשׁ לְמֶעְבָּד פִקוּדָא דְּמָארֵיהּ כְּגווָֹנָא דְנָחָשׁ דַהֲווּ חֲמָאן לֵיהּ וַהֲווּ דַּחֲלֵי מִקָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּמְנַטְרִין גַרְמַיְיהוּ, וּבְהַהוּא דְּחִילוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סַלְקָא עָלַיְיהוּ מַיָא וְאִתְכַסְּיָין. מָאן גָרַם לוֹן, הַהוּא נָחָשׁ, הַהוּא רְצוּעָה דְּמִסְתָּכְּלָאן בֵּיה אוּף הֲכִי תְּכֵלֶת וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ מֵהַהוּא דְּחִילוּ דִילֵיהּ: (עד כאן מההשמטות)