ספר הזהר, תוספות, כרך ג ט

וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֵת הַלְוִיִּם תְנוּפָה לִפְנֵי יְיָ. רַבִּי יְהוּדָה שָׁאִיל לְרַבִּי אַבָּא, לָמָה הָיָה הַכֹּהֵן מֵנִיף אֵת הַלְוִיִּם. אָמַר לוֹ, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְתִינוֹק. כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה וְכוֹעֵס, מָה עוֹשִׂין כְּדֵי לְפַיְיסוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה, מֵנִיפִין אוֹתוֹ וּמְנָעְנֵעִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְשָׁתְקוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא, יְהוּדָה יְהוּדָה, מִלָּה זֹאת בָּאָה לְיָדְךָ וְלֹא חֲקַרְתָּ בָּהּ, וַהֲלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנְךָ מָה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר.

כַּךְ הִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה כּוֹעֶסֶת וְרוֹגֶזֶת. דִּכְתִיב, (בראשית מ״ט:ה׳) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חֲמָס מְכֶרוֹתֶיהֵם. וּכְתִיב (בראשית מ״ט:ז׳) אָרוּר אֲפָּם כִּי עַז וְעֵבְרָתָם כִּי קַשָׁתָה. לְפִי שֶׁהֵם מִתְגָּבְּרִים וּמִתְקַשִׁים בְּאֲפָּם וְעֵבְרָתָם לַצֵאת לַעֲשׂוֹת דִּין לְכַלוֹת וּלְהַכְרִית בְּנֵי הַעוֹלָם, אֲזָי הַכֹּהֵן שֶׁהוּא הַחֶסֶד הַעֶלְיוֹן מֵנִיף אוֹתוֹ הַצָד שֶׁל הַלְוִיִּם שֶׁהִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה, כְּדֵי לְשָׁכֵּךְ וּלְשָׁקֵט רָגְזָה וְכַעֲסָה, כְּדֵי שֶׁיִשְׁתַּבְּרוּ הַשָׂעֲרוֹת מִכָּל שׁוּלֵיהֶן וְלֹא יִתְגָּבְּרוּ וְלֹא יִתְחֲזְקוּ. כְּעֵין דוּגְמָא זוֹ, הַכֹּהֵן שֶׁמֵנִיף אֵת הַלְוִיִּם תְנוּפָה כְּדֵי שֶׁיִשְׁקוֹט הַצָד שֶׁל גְּבוּרָה שֶׁלָהֵן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר הַדִּין בָּעוֹלָם.

בָּא רַבִּי יְהוּדָה וְנָשַׁק אֵת יָדָיו. וּכְּשֶׁיִתְעוֹרְרוּ הַדִּינִין בָּעוֹלָם, כָּל הַדִּינִים הַנִמְצָאִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם אַבְרָהָם אָבִינוּ עַלָּיו הַשָׁלוֹם הוּא דּוֹחֶה אוֹתָם לַחוּץ וְאֵינָם עוֹמְדִים לְפָנָיו, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (תהלים ז) וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם.