ספר הזהר, תוספות, כרך ג ב

שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת, הַהוּא בְּמִדָּה שְׁבִיעִית נֶאֱמַר דִּכְתִיב, אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ וּמִקְדָשִׁי תִּירָאוּ, מַאי נִיהוּ מִדָּה שְׁבִיעִית הֱוִי אוֹמֵר זֶה מִדַּת טוּבוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמַאי טַעְמָא אָמַר שַׁבְּתוֹתַי וְלֹא אָמַר שַׁבְּתַי. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אִשָּׁה נָאָה, וְכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ מַזְמִינָה יוֹם אֶחָד לִהְיוֹת עִמּוֹ. וְהַמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ בָּנִים נָאִים וְאוֹהַבָם, וְאָמַר לָהֶם הוֹאִיל וְכֵן הוּא, שִׂמְחוּ גַּם אַתֶּם בְּיוֹם שִׂמְחָתִי, כִּי אֲנִי בְּשֶׁלָכֶם אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל, וְגַם אַתֶּם הֲדְרוּ אוֹתִי. וּמַאי טַעְמָא זָכוֹר וְשָׁמוֹר. זָכוֹר לַזָּכָר וְשָׁמוֹר לַכַלָּה. וּמַאי טַעְמָא וּמִקְדָשִׁי תִּירָאוּ, שִׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִן הַהִרְהוּר, כִּי מִקְדָשִׁי קָדוֹשׁ הוּא. לָמָה, כִּי אֲנִי יְיָ בְּכָל צָד.