זקן אהרן חלק א רמ

דעבדי' החומרא תו לא מחייב כלל בתשלומין ואפי' תפס מפקי'. סימן קה. אחד שתבעע חבירו לדיני עש"ג והנתבע נשבע בעש"ג ואח"כ הולך חבירו ותובע אותו לדייני ישראל ונתחייב שבועה אם נפטר כמה שנשבע כבר בעשנ"ב. סימן קו. כמה דינים בדבר פתיחת חלונות ופתחים. סימן קז. דין מחודש שכל מתפלל ביהמ"ד שיש להם מקומות קבועים בביהמ"ד נחשבים בר מצרא לענין בית הסמוכה לביהמ"ד. סימן קח. עוד בענין מצרנות. סימן קט. בהא דאמרי' עכו"ם מכי מטי זוזי לידו איסתלק אם היינו דוקא במקום שאצל העכו"ם כבר נגמר הקנין באופן שאין יכול עוד לחזור הוא דאמרי' הכי, או"ד שאפי' במקום שיכול לחזור אפ"ה כ"ז שלא חזר הוי הפקר לכל הקודם לזכות, וגם אם מלוה קונה במכר. סימן קי. מי שמכר שדה לחבירו ונתן לו שטר כזה שהי' מתחילה רק חתימה גלויה שהשליש המוכר אצל הקונה ואח"כ כאשר נשתוו על הפרטים כתב מלמעלה שטר מכירה. סימן קיא. אי מועיל חזקת ג"ש על דריסת הרגל, וביותר בחצרות הפרוצות שבעירות הקטנות שבעל החצר אין נהנה ממנו ואינו מקפיד על ההולכים בו, אי הוי חזקה מי שהלך בתוכו שלש שנים. סימן קיב. כמה מחויב לשלם כשנפסלה המטבע, כמה ענינים בדיני פקדון, מתי יש לו לנפקד דין שואל להתחייב גם על פסול המטבע, ואם קבעו זמן לפקדון אם יכול המפקיד לתבוע שיחזיר לו קודם הזמן. סימן קיג. בענין הנ"ל. סימן קיד. הא דמיעטה תורה לעכו"ם מאונאה דוקא מהשבה נתמעט אבל איסורא איכא וגם דוקא מאונאה נתמעטו אבל מטענת מום במקח לא נתמעט, טענת מום במקח גרע מטעות בחשבון. סימן קטו. מי שהזיק לחבירו בדבורו והבטחתו וכמה ענינים בדיני גרמי.