זכרו תורת משה פב

השליח יכול לערב אא"כ צוה לו שיערב בשבילו בדבר זה ואם שינה אין עירובו עירוב ולכן עצה טובה שיאמר לשליח ערב בשבילי בכל מה שתרצה ותניח במקום שתרצה ומכל מקום אם צוה לערב אמרי' חזקה עשה כאשר צוהו: (יג) לפי מה שכתבנו כשמערבין ברגל אינו יכול לערב ע"י שליח ולפי זה טועים האנשים במקום שיש נהר באמצע ואין יכולין לילך למנין אלא ע"י פחאם אז הולך השמש לשם בערב שבת וקונה שביתה במביל כולם וזהו טעות ושלאו הכי שביתה זו אינו דומה לשביתות תחומין ששביתה זו אינו אלא שיהיה כמו ביתו וא"כ מאי מהני על ידי אחר וע"כ צריכין לסמוך על המתירין לצורך מצוה וא"א בענין אחר ולכן אסור להם לעבור רק דוקא לצורך להתפלל שם בי' ולשמוע קריאת התורה אם לא שיקנו שם שביתה דהיינו שכל אחד יכנוס לשם וישב שם עד חשיכה ויקדש שם

נח דין המפליג בספינה (א) כבר כתבנו בסי' מ"ד שהימים והנהרות הם כרמלית לכן ההולך בספינה אם הספינה יש בחללה גבוה י"ט וא"כ הרי זה רשות היחיד מה"ת וא"כ אסור למלאות מן הים והנהר שהרי מכניס מכרמלית לרשות היחיד וכן אסור לזרוק ממנה לים אבל מותר לשפוך מים על שפת הספינה וכן מה שצריך לזרוק יניח על שפתה ואף על גב שמכח זה נופל לים כיון שאינו אלא מכחו, וכיצד יעשה שיהיה מותר למלאות עושה דף ד' טפחים על ד' טפחים ועושה בו נקב וממלא דרך הנקב, ואם משפת המים עד שפת הספינה נשאר י' טפחים וא"כ כשהיא ממלא ע"כ צריך להגביה קצת למעלה מדופני הספינה וח"כ הוא מטלטל מכרמלית לרה"י או אפכא דרך מקום פטור שהרי למעלה מי' טפחים מן המים הוא אור מקום פטור הקילו חכמים שיוציא רק זיז כל שהוא חוץ לספינה משום היכר ומותר אפילו למלאות: (ב) ב' ספינות אפי' של אדם אחר ויש ביניהם ד' טפחים שזה שיעור כרמלית אם יש ממים לראש הספינ' פחות מן י' טפחים אסור לטלטל מזה לזה ואפי' אין ביניהם ד' טפחים וקשורין יחד או שגבוהים יותר מן המים י' טפחים אפילו הם של ב' בני אדם וערבו יחד כדין ערובי חצרות מותרים לטלטל מזה לזה וכן בתים שבספינה צריכין לערב ע"ת ואם הספינה של נכרי צריכין לשכור מן העכו"ם: (ג) הולכי ספינות כשיוצאים לעשות צרכיהם ישבו במקום המשוטה או כיוצא בו במקום שאינה גבוה י' טפחים וא"כ שם דינו ככרמלית ומוציא מכרמלית לכרמלית: (ד) המפליג בספינה ונכנס בה מערב שבת כדלעיל בסי' נ"ב אם לא