זכרו תורת משה עט

נכנס שלא ברשות אינו אוסר לעולם ואם ברשות אם רגיל לבא אוסר מיד ואם אינו רגיל אינו אוסר אלא לאחר שלשים יום, ואם חיל של מלך נכנסים לבית ישראל אם הוא ע"פ דינא דמלכותא אוסרי' ודינו כשאר נכרים אבל אם בגזלנותא אינן אוסרים, היה הבית של ישראל והשכיר או השאיל לנכרי בית בחצרו אינו אוסר עליו דאדעתא דהכי לא השכיר לו אבל אם הבית של נכרי והשכירו לישראל לא מועיל שכירות הבית לענין שכירות העירוב שהרי לא השכיר לו רק בית מיוחד ולא רשות כל החצר (ז) אורח ישראל שנתארח בחצר אפי' שכר בית בפני עצמו ואוכל בפ"ע אם לא נתארח רק לשלשים יום וכ"ש בפחות אינו אוסר על בני החצר ולכן הסוחרים הנוספי' על ירידים ונזדמנו לשבות בעיר אם הוא מוקפת חומה ודר שם ישראל א' בקביעות הרי כלם נקראים אורחים ובטילים לגבי בעל הבית ואינם אוסרים כלל ומותרים לטלטל בכל העיר ובכל החצרות ואפי' הרבה ישראלים שמתאכסני' בהרבה חצרות אבל אם אין שם יהודי א' הדר שם בקביעות אם שכרו הישראלים כל א' בית א' בחצר א' אוסרים זה ע"ז עד שיערבו וגם ישכירו רשות מן הנכרי' ואם דרים ב' בעלי בתים ישראלים באותו עיר אע"ג שכל אחד דר יחידי בחצרו ואין א' אוסר על חבירו וא"כ עכ"פ האורחים אפי' שכרו בתים בחצרם ואינם אוסרי' עליהם מדין אורח מכל מקום אסורי' לטלטל בעיר אלא ע"י עירוב ושכירות מן העכו"ם שבעיר או משר העיר כדלעיל ומ"מ ירא שמים ראוי להחמיר על עצמו שאפי' כשהוא אורח הבעל הבית אוסר עליו אבל לכולא עלמא אין האורח אוסר על הבעל הבית: (ח) שאר דינים אימתי צריכין לעירוב ואיזה תיקון יעשו שיהיה מותרי' לטלטל מבואר בחיבורי ח"א כלל ע"ג ע"ד

נז דין עירובי תחומין (א) אסור לצאת בשבת חוץ לתחום והוא אלפים פסיעות בינונית ויש אומרים דמודדין אלפים עם אלכסון שהם אלפים וח' מאות פסיעות ויש להקל בשעת הדחק או לצורך מצוה כגון לילך למנין להתפלל, עוד תקינו שאותן אלפים אמה הם חוץ למקומו ומקומו של אדם הוא ד' אמות דהיינו סתם אדם נחשב גופו ג' אמות ואמה כדי לפשוט ידיו והיינו אפי' קונה שביתה בשדה יש לו אלפי' תת"ד אמות: (ב) ואם שבת בעיר בין שהוא מוקף או אפי' אינו מוקף חומה ואפי' אין הבתים תכופים יחד אם אין בין בית לבית