זכרו תורת משה סה

הנפסדת בשבת ע"י גשמים או ד"א או שנתרועע חביות משקין ותלך לאיבוד מותר לקרוא לנכרי אע"פ שיודע שהנכרי יתקן ויעשה מלאכה דאורייתא ובלבד שלא יאמר לו ומלאכה דרבנן כגון לטלטל מוקצה או לכסו' וכיוצא בו מותר אפי' לצות לנכרי לעשות במקום הפסד גדול או לצורך מצוה דהוי שבות דשבות שהרי אמירה לנכרי ג"כ אינו אסור אלא משום שבות וגדולה מזו התירו במקום הפסד שאם א"א ע"ג נכרי מותר הישראל לעשות מלאכה דרבנן בצנעה ע"י שינוי: (ד) ונכרי שהקנה סחורה מישראל בע"ש ובא ללקחה בשבת אסור להניחו להוציא אפילו במקום שיש עירוב משום חשד שיחשדוהו שמכר בשבת אם לא לצורך גדול: (ה) אסור לומר לו שילך בשבת חוץ לתחום לקרוא לקרובי המת שיבואו להפסידו אבל אם החולה מבקש שיקראו קרוביו מותר: (ו) אם נפסק העירוב בשבת מותר לומר לנכרי לתקנו שלא יבואו רבים לידי מכשול

מה דין מלאכה ע"י נכרי בשבת (א) נכרי שעש' מלאכה לעצמו בשבת אסור לישראל להנות ממנו אא"כ יש בו ג' תנאים, א' שלא יהיה מוקצה, ב' דלא שייך בו שמא ירבה בשביל הישראל, ג' שאינו דבר רגיל דאם הוא דבר רגיל חיישינן עכ"פ שירבה בשבילו לשבת הבאה לפיכך נכרי שהדליק נר בשביל עצמו מותר לישראל ליהנות ממנו דלא שייך שמא ירבה דנר, לא' נר למאה וגם לא חיישינן שיעשה זה לשבת הבאה רק בשביל ישראל אבל אם הדליק בשביל ישראל אע"ג שגם הנכרי משתמש בו מ"מ כיון שעיק' היה בשביל ישראל אסור ואם היה נר דולק ובא נכרי והדליק עוד נר א"צ למחות בידו ומותר להשתמש לאורו כ"ז שהראשון דולק ובמקום דוחק אפילו לאחר שכבה הראשון אבל נכרי שבישל טייא או קאווע בשביל עצמו חיישינן שמא ירבה ואפי' לא הרבה בשבילו שמא ירבה בשבילו לשבת הבאה אבל אם אינו מכירו כלל כגון אכסניא מותר: (כ) נכרי שצד דגים או ליקט פירות לצרכו אסורין אפילו בטלטול שהרי הם מוקצים ואפילו אם ספק אם ליקט או צד היום, ולכן כל ימי הקיץ אסור לקנות מן העכו"ם דבר שבמינו מחובר דשמא תלש היום: (ג) דבר שאין בו חשש מלאכה אלא שהובא מחוץ לתחום אם הוא בעיר שרובו עכו"ם או שידוע שהביא בשביל עצמו מותר באכילה אלא דאסור לטלטל חוץ לד' אמות במקום שאין עירוב ואם