זכרו תורת משה נה

ואינו מחלק בין בית שהדליקה בו או שאר בתים אבל הב"ח ומ"א כ' (וכן נלע"ד בחיבורי ח"א ונ"א) דזה דוקא לבתים שבחצר אחרת שאינם בהולים כ"כ ומ"מ הם בהולי' ולכן אמרינן אי לא שרית אתא לידי איסור היותר חמור אבל הבית שהדליקה בו שהם בהולי' הרבה מאוד אי שרי לי' לטלטל אתי לכבויה ולכן לא התירו לטלטל שום דבר רק כתבי קדש מותר לטלטל ולהוצי' אפילו אם לא ערבו עירובי חצירות ואם היה מונח בתיבה כתבי קדש וגם מעות מותר נטלטל כל התיבה, ומלבושים מותר ללבוש כל מה שיוכל ואז מותר להוציאם ג"כ אפי' לר"ה מאחד שהוא דרך מלבוש, ואוכלין אם מצילן לחצר של רבים שערבו אין רשאי לטלטל רק מה שצריך לשבת וכן מותרים אף אחרים לטלטל בדרך הזה ואם מציל לחצירו או לבית חבירו שעירב עמו מותר להציל כל דבר שמותר לטלטל אבל דברים המוקצים אסור להציל לגמרי ומכל מקום בזמה"ז שאינם שומעים להחמיר מ"מ באותו בית שהדליקה שם יש להקל שיצילו אחרים בשבילו דמ"מ אחרי' אינם בהולים כ"כ אבל בעה"ב ואשתו ובנים לא יצילו וע"י נכרי מותר להציל הכל ומותר לקרוא לנכרים ולומר להם כל המכבה אינו מפסיד שכרו ואפי' הנכרים המושכרים אצלו מותר להניחם לכבות אבל קטן ויודע דניחא לאביו אסור להניחו לכבות: (ב) נר דולק או ניצוצו' שנפלו על השולחן מותר לנער השלחן רק שלא יכוין לכבות ואם אפשר ע"י נכרי לא יעשה ישראל אבל נר שמן אסור לנערו שהרי מכבה: (ג) חסור לפתות דלת או חלון נגד נר דולק שהוא קרוב להם שמא יכבנו רוח ואפי' אין רוח כלל דפתיחת דלת גורם רוח כידוע אבל מותר לסגור דלת או חלון דבזה אינו מכבה ומבעיר ופשיטא דאסור לפתוח דלת או חלון כשמדורה של עצים קרוב להם אפי' אין שם אלא רוח מצויה דהרוח מבעיר המדורה וגזרינן שמא יפתח ברוח שאינו מצויה ואז יבעיר בודאי: (ד) אסור לסתום פי התנור כשיש אש בתוכו מפני שמכבה וכן לפתחו מפני שמבעיר: (ה) אסור לקרות או לעיין איזה דבר בפני הנר של שמן ואפי' הנר גבוה מאוד שמא יטה ובפני נרות של שעוה וחלב העולם נוהגין היתר אבל בלאמפ של חלב נ"ל דאסור דבזה יש לחוש בודאי שמא יטה

מד לט המוציא ד' רשויות לשבת, רשות הרבים, רשות היחיד, כרמלית, מקום פטור: (א) איזה ר"ה מקום שהוא רחב ט"ז אמה על ט"ז אמה כשווקים