זכרו תורת משה כב

על לימודו שלמד נשמתו בעול' הנשמות ולכן בפעולה זו שהראה את עצמו לכעור ביותר הי' לו ללמוד ממנו שכמו שאין ראוי לגנות מי שנברא כעור כן לא ישובח מי שנברא נאה ולכן לא יגונה מי שהוא עם הארץ ולא ישובח מי שלמד ביותר אבל ראב"ש לא הבין כוונתו וא"ל כמה מכוער אותו האיש עד שידע שחטא

והנה כבר סלקנו הגאות מן המכות הכתובים בפסוק הנ"ל והנה נתחדש גאות היחוס וזה מכה אשר לא כתוב בתורה כלל. הגם שבודאי היא מעלה גדולה מי שיש לו זכות אבות כשעושה מעשה אבותיו אבל לא להתגאות בזה ומצינו ביומא סוף פ"ז בכה"ג שהלך לביתו ביוה"כ וליווהו כל ישראל וכשראו שמי' ואבטליון הלכו אחריהם וכשבאו שמעי' ואבטליון ליטול רשות מכה"ג לפטור לביתם א"ל יזלון בני עממין לשלם (לפי שבאו מגרים) וא"ל יזלון בני עממין לשלם דעבדין עובדין דאהרן ואל ייתון בני אהרן דעבדין עובדין דעממין ובסנהדרין לפיכך נברא אדם יחידי מפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך ובמנחות נ"ג א"ל ר' לר' פרידא ר' עזרא בר ברי' דאבטולס דהוא עשירי לעזרא קאי אבבא אמר מאי כולי האי (פרש"י דקא מייחסתו) אי בר אוריין הוא יאי פרש"י אי בן תורה הוא הוא הגון אי בר אוריין ובר אבוהון יאי ויאי ואי בר אבוהן ולא בר אוריין אשא תכלא ואמר שלמה במשלי עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם ובארנו כי עטרת הוא דבר שיש בו ממש משא"כ התפארת והנה מצינו ברא מזכה אבא וכן בני בנים כדאי' במדרש לא ניצל אברהם אלא בשביל יעקב משא"כ אבא אינו מזכה ברא כדאיתא על פסוק ואין מידי מציל אין אברהם מציל את ישמעאל וזה"ש מטרח זקנים ב"ב וכמ"ש צדיקים יושבים ועטרותיה' בראשיהם וא"כ הבני בנים יכולי' ליתן עטרה לזקנים אבל האבות אינו רק התפארות ולא עטרה והתפארות אינו גאוה רק שיוכל להתפאר בזה וכמ"ש במשה רבינו ע"ה שאמר לפרעה התפאר עלי ומשה העידה התורה עליו שהי' עניו וכן ישראל אשר בך אתפאר וח"ו שאין הקב"ה מתגאה בהם רק מתפאר בהם וכן תפילין נקרא פאר מפני שיכול להתפאר בו שהם אות שאנחנו עבדי ה' וכמוהו כחתן יכהן פאר וכן כל ל' תפארת אונו ל' גאוה ח"ו רק ל' התפארות ולא מצינו בכל מקום רק שזכות אבות מגין על