זבחים לט:

כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ הַחַטָּאת אֵלּוּ שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים תַּלְמוּד לוֹמַר לוֹ

וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁמְּכַפְּרִין עַל עֲבֵירַת מִצְוָה יְדוּעָה וּמוֹצִיא אֲנִי אֵלּוּ שֶׁאֵין מְכַפְּרִין עַל עֲבֵירַת מִצְוָה יְדוּעָה

וְכִפֶּר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָמַךְ וְנִסְלַח אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן שִׁירַיִם

וּמָה רָאִיתָ לִפְסוֹל בְּהַזָּאוֹת וּלְהַכְשִׁיר בִּסְמִיכָה וְשִׁירַיִם

אָמַרְתָּ פּוֹסֵל [אֲנִי] בְּהַזָּאוֹת שֶׁמְּעַכְּבוֹת בְּכׇל מָקוֹם וּמַכְשִׁיר אֲנִי בִּסְמִיכָה וְשִׁירַיִם שֶׁאֵין מְעַכְּבוֹת בְּכׇל מָקוֹם