זרוע ימין על משנה אבות ד:ד

ר׳ לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח וכו׳ אפשר לומר במאי דקי״ל דאפי׳ אביזרא דג״ע וע״ז וש״ד יהרג ואל יעבור. והגאוה היא כע״ז וג״ע כמשז״ל פ״ק דסוטה. לז״א מאד מאד לרמוז דהגאוה היא כע״ז וג״ע אשר בכל אחד אביזרא דידה חמור והוא אומרו מאד מאד כנגד ע״ז וג״ע דהגאוה כמותם ובכל אחד צריך לישמר מאביזרא ובכן הגאוה שהיא בשתיהן יש להתרחק שני הרחקות וז״ש מאד מאד:

ודרך רמז אפשר במ״ש פ״ק דסוטה אדם אפר דם מרה וזהו מאד ר״ת מרה אפר דם שהוא הבן אדם הסתכל בזה ותהיה מאד שפל רוח. א״נ אפשר לרמוז מא״ד ר״ת משה אברהם דוד שאמרו ס״פ כיסוי הדם אמר הקב״ה חושקני בכם שאפי׳ בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם נתתי גדולה לאברהם אמר ואנכי עפר ואפר נתתי גדולה למשה ואהרן אמרו ונחנו מה נתתי גדולה לדוד אמר ואנכי תולעת וכו׳ ונקט הני תלתא גדולי עולם המוכתרים בכל הכתרים רוחניים וגופניים אברהם אבינו ע״ה הי״ל כתר כהונה שהיה כהן תחת שם כמשז״ל פ״ג דנדרים כתר מלכות שהמליכוהו א״ה כמשז״ל על פסוק אל עמק שוה הוא עמק המלך. כתר תורה היו כליותיו נובעות חכמה. כתר שם טוב בכל הארץ יצא קו תהלתו. משה רבינו מוכתר בכל הכתרים אהרן בג׳ כתרים וכן דוד הע״ה בג׳ ועכ״ז היו ענוים בתכלית וק״ו ליתושים כמונו וזהו מא״ד ר״ת משה אברהם דוד יהיו לטוטפות ותהיה מאד שפל רוח. ואפשר עוד לומר כי במ״ש מאד מאד הוי שפל רוח ניצול מהעבירות הנמשכות מיסוד האש וכמ״ש ריש פרקין. ובאו׳ שפל רוח רמז לסור ממוקשי עבירות יסוד הרוח שהוא הדיבור אסור ופוגם ברוח כמו שפירשו ז״ל וסלף בה שבר ברו״ח ואתה תהיה שפל רוח לא שבור רוח שלא תחטא בדיבור. שתקות אנוש רמה ובזה יבטל העבירות הנמשכות מיסוד המים תאוה וחמדה וכו׳ כי תקותו רמה ויטמון בקברות התאוה. א״נ דרך הלצה אזהרה לעשיר שלא יתגאה וז״ש מאד מאד ע״ד ובכל מאדך אם יש לך עושר רב הוי שפל רוח וכן עשיר ר״ת ישפיל עצמו שתקותו רמה והרב זרע בירך פירש במשז״ל דעד דור אנוש לא שלט רמה בגוף ובעונות דור אנוש נגזרו עליהם כמה גזרות ובכלל שתאכל רמה לגוף וז״ש שתקות אנו״ש רמה שמדור אנוש נגזרה הרמה והרב זכרון יוסף דף ק׳ פירש דאמר פלוסוף דמסברא מותר לשעבד הבהמות כי מהם אנו אוכלים והשיבוהו א״כ נשתעבד אנו לתולעים שיאכלו בשר אדם וז״ש מאד מאד הוי שפל רוח יותר משפלות הבהמה שתקות אנוש רמה ויותר גדולה לבהמה שאדם אוכלה. והאדם אוכלו התולעת: