זרוע ימין על משנה אבות ב:ט

צאו וראו איזהו דרך רעה וכו׳ אפשר דרצה לדעת אם קבלו הכרעתו דהכריע כר״א ן׳ ערך או עודנו עומד כל א׳ בדעתו. וכשהשיבוהו דעדין כל חד בדידיה חזר ואמר להם דגם הוא עומד בהכרעתו:

רש״א הלוה ואינו משלם א׳ הלוה מן האדם כלוה מן המקום שנאמר לוה רשע וכו׳. כרגע נראה לי צמח דוד שנדפס מחדש והיא מהרב מהר״י דוד ז״ל וראיתי שפי׳ בזה דף קפ״ח במ״ש ברבה ריש כי תשא א״ל הקב״ה למשה חייבים לי ישראל מה שלוו ממני שנאמר כי תשא א״ל שיפרעו מה שחייבים לי ואשלמה להם שנאמר והיה מספר והכונה אשלמה להם מה שאני חייב להם בשביל מצות אחרו׳ שעשו שאם הם יפרעו לי מה שחייבים גם אני אפרע להם שכר כל המצות ואם לא יפרעו לא אפרע מכ״מ וזהו כונת המשנה שמי שלוה מן האדם ואינו פורע מאבד זכיותיו שגם הקב״ה אינו פורע לו שכר זכיותיו מכ״מ וז״ש כלוה מן המקום להשוות חובו לחבירו כחייב למקום דמה אם חייב למקום אם אינו פורע גם ה׳ לא יפרע זכיותיו כן חייב לחבירו ואינו פורעו אין הקב״ה פורע שכר מצותיו מכ״מ עכ״ד ע״ש ובזה אפ׳ טעם דלא נחתם גז״ד דור המבול אלא על הגזל דאפי׳ אם היה איזה מצוה קלה בידם כיון שהם גזלו אינם פורעים גם ה׳ לא יפרע שכרם ונחתם דינם וזה טעם דבגזל נא׳ לא אוסיף עוד עבור לו. וז״ש לוה רשע ולא ישלם דכיון שאינו פורע אף דעשה מצות מכ״מ דליתיה בתשלום מצותיו וא״כ הוא רשע ודאי דאין בידו אלא עבירו׳ ולא מצות. זה כתבתי עפ״י דברי הרב הנז׳. אמנם כל שלא נמצא הדבר בפירוש בדברי רז״ל אין למעט בזכיות ישראל וכל המאמרים הנז׳ אין ראיה מהם דיש להם פי׳ אחרים ודוק היטב: