זכותא דאברהם (רמב"ם) צ

הלכות תרומות פ"א הלכה כ"ו

ובזמן שכל ישראל שם שנאמר כי תבואו וכו' לא מצינו זה גבי תרומות ומעשרות וגם קשה דגבי עומר כתיב כי תבואו ובוודאי הי' בבית שני מדאורייתא דהי' דוחה שבת. ונראה להגיה שנאמר בבאכם והיינו גבי חלה וחלה איקרי תרומה כמו שכתב הכ"מ וגם מעשרות אינם מן התורה דאיתקשו כל הפרשות זה לזה ולפי זה נראה דגם ביכורים אינו מן התורה בזמן עזרא דהא איקרי תרומה כדדרשינן ותרומת ידך אלו ביכורים דאין לומר משום דגבי ביכורים כתיב בלשון יחיד לא בעינן ביאת כולכם דא"כ מה חזית דאקשינן תרומה לחלה ניקוש לחומרא לביכורים א"ו דגם ביכורים בעי ביאת כולם משום דאיקרי תרומה או דמקשינן למע"ש כדאיתא ביבמות (דף ע"ג ע"ב): הלכות ביכורים פרק שני הלכה א' כסף משנה ד"ה

ומביאים ביכורים וידוע דהלכה כת"ק ומשמע לרבי' דלא פליג ת"ק אלא מדאור' אבל מדרבנן מודה דמחייב וכו' צ"ל דלא פליג ת"ק אלא מדרבנן אבל מדאורייתא מודה דלא מחייב כצ"ל: שם פרק רביעי הלכה ד'

הקונה שני אילנות בתוך שדה של חבירו מביא ואינו קורא לפי שהדבר ספק אם יש לו קרקע או לא וכו'

והנה רבינו פרק ו' מביאת מקדש הלכה א' כתב דכהן בע"מ שנכנס למקדש מהמזבח ולפנים לוקה ועיין במשנה למלך שהביא דברי רבינו בספר המצות שכל אורך המזבח בכלל האיסור עיין שם וזה פשוט דאם על בע"מ כהנים איכא איסורא דאורייתא מכש"כ על ישראלים וכמבואר בעירובין ק"ה ע"א דכהנים בע"מ עדיפי ואם כן צ"ל דהא דהנחה של הביכורים היא בקרן דרומית מערבית כמבואר לעיל פרק ג' הלכה י"ב דהתורה התירה למביא ביכורים לישב כל אורך המזבח עד הקרן וקשה דהאיך יבא מספק דלמא לאו ביכורים היא וקא עביד איסורא דאורייתא שיכנס אצל המזבח והנחה אצל תחלת המזבח ומכל מקום צריך עיון על רבינו שכתב ולא פירש: שם פ"י הלכה א' בכסף משנה ד"ה

ואינה נוהגת אלא בארץ וכו' והר"י קורקוס ז"ל תמה וכו'

ונראה בישוב דברי הר"מ דהנה קשה על מה שכתבו התוס' דבעי העמדה והערכה כיון שהי' מתחלה מחובר לבהמה מהא דבמס' מעילה (דף י"ב ע"ב) בקדשי בד"ה מועלין בחלבה וכו' הא כיון דאינו ראוי לפדיון אית ביה מעילה מה"ת וכמו קדשים שמתו ואם די"ל דבחלב וביצים כיון דאינם גלוים לא צריכי העמדה והערכה מ"מ הא גם בקרנים יש מעילה כמבואר בר"מ פ"ה ממעילה ה' י"ב ע"ש ולכך סובר הר"מ דסוגיא דחולין ע"כ אזלא אליבא דתנא דבי לוי דגם בע"מ מעיקרא צריכין העמדה והערכה מדלא מוקי לה בע"מ מעיקרא וכיון דהכל היו בכלל העמדה והערכה שפיר יש לומר דגם מה שהי' מחובר בבע"ח צריך העמוה"ע משא"כ למאי דקיי"ל דלא כתנא דבי לוי וא"צ העוה"ע רק בבהמה וכמבואר בדברי הר"מ פ"ה מערכין ה' י"ב אם כן ממילא כל הדברים אף שהיו מחוברים לבע"ח א"צ העוה"ע דמ"מ אינן בכלל בהמה ממש ולא עדיף מחי' ועופות דאינם בכלל הוע"ה. ומה שהקשה דאמאי השמיט באומר ג"כ חוץ מגיזתה וכחשה נראה דאיסור כחישה אינה רק מדרבנן דהא קי"ל דתולש אינו כגוזז כמבואר בר"מ פ"א ממעילה ובודאי דיותר יש כחש בתלישה מגזיזה וכיון דאינו רק מדרבנן שפיר משכחת לה בעבר וגזז כמו בבדה"ב ובגמ'