זה הכלל רנא

שכ"כ במהרי"ו והוא טעות הניכר שהכלבו קדם למהרי"ו וכן שם במור"ם סשצ"ו מהאגודה וצ"ל מהמ"מ בפכ"ג מה' שבת מס' העתים שכ"כ בב"י סשל"ט ועיין עוד בכנ"הג י"ד הגב"י סקי"ח ובהג"הט סקל"ט אות ג' וכן בסר"ן הגב"י אות פ"ב ובבאר הגולה שם סקמ"ט ובס' משחא דרבותא ח"ב מח"מ ססקע"א דק"ס על מ"ש מהרשב"א והן הם דברי הש"ע שם ס"ז כמ"ש הרב באר הגולה שם ועיין עוד בליקוטי ח"מ אשר בס"ס לב שלמה דקכ"ד ע"ד על מ"ש המציין שם ספז"ר מהר"ן ומהמ"מ ושם בב"י כתב בשמם להפך ועיין בכנ"הג ח"מ סקע"ו וספז"ר הג"הט אות ח' ושם ריש סר"ן מ"ש מהריטב"א והוא מהרשב"א והביאו הב"י סוף סי' רמ"ח ומצאו ה' מט"ש בהרשב"א ח"ג סקכ"ה וכן שם סקע"ה סמ"ט בדאית ליה ארעא אחריתי נרשם על דיעה הא' מהתו' והוא מרש"י וכמ"ש הוא עצמו שם בספר דרכי משה בס' לשון זהב ח"א רי"ב ע"ג וכן שם סרע"א ס"ג היו שניהן רוכבין קנו שניהן נרשם מהטור בשם הרא"ש דלא נזכר בהרא"ש אלא במנהיגין ברגליהם וכמ"ש בס' באר יעקב דקי"א ע"ג וכן בי"ד סשצ"ג ס"ג וכן לכל דבר מצוה נרשם שם מדעת עצמו והוא מהב"י שם למנהג ספרדים דוקא כמ"ש בש"ות כנ"הג בבעי חיי י"ד סי' רמ"א דקע"ד ע"א וכן שם בסי' שכ"ב מה שנרשם ממהרי"קו הוא ממהרי"ו כמ"ש הגאון הרב נו"ב ח"ב י"ד סר"א דקנ"ב וכן בא"ה סקפ"ט ס"ז במי שיש לו שני שמות דכותבין על אחד דמתקרי דנרשם ממהרי"קו וליתה והג"פ חיפש ולא מצא

צ"ג אם חולק הש"ך עם מהר"ם אלשיך קי"ל כהש"ך דבתראה הוא מהר"ם בן חביב הובאו דבריו בגו"ר ח"מ כלל ח' ס"ט

צ"ד כנ"הג לא ראה למור"ם בספרו דרכי משה הבר"י א"ח סע"ה והכנ"הג ח"מ סכ"ח הגב"י אות ה' מסתפק אם הריב"ש ראה למרדכי והביא דבריו הרב חיד"א בש"הג ח"א דנ"ד ע"ב

צ"ה ש"ות מהריט"ץ אע"ג דלא ראהו הכנ"הג ומעולם לא הזכירו וכמ"ש היא"ה א"ה סע"ה הגב"י אות יו"ד ודלא כהפר"ח אבל מצאתי שמביא ממי שהביאו דבריו בחיבוריהם בח"מ סי' רצ"א הגב"י אות י"ז י"ח י"ט ודבר זה נראה לעינים הוא כי הכנ"הג עלה לשמים חדש אלול שנת תג"ל כמ"ש ה' חיד"א בש"הג ח"א דכ"ו ע"א ומהריט"ץ נדפס ש' תנ"ד כמבואר שם

צ"ו מאי דקי"ל כל ספק שבתקנה נעמידנו ע"פי דין תורה כמ"ש הרא"ש בתשובתיו ופסקו מרן א"ה סקי"ח ה"מ בדבר שאין לו זכות בנכסים כמו תקנת ההשבון משא"כ אם יש לו זכות בנכסים ער"הש ח"מ סמ"ו ס"ז מהמש"ל בתשו' בפכ"א מה' מלוה ולוה

צ"ז ליסרו שכותבין הפוסקים פירושו נדוי. כנ"הג י"ד סרכ"ח הגב"י אות תש"ב

צ"ח דבר דלא שכיח אם השמיטוהו הגאונים והרי"ף אין לומר בו דאין הדין כן. הב"י י"ד סי' קצ"ז

צ"ט שמיעה מדברי רז"ל עד מפי עד מפי עבד מפי שפחה מפי אשה אבל אין פירושו בע"א. הרשב"ץ ח"א ספ"ג

ק' אנא נפשאי כתבית בס"הק השמר אמת בסופו שמור שארית דף ו' מביא מהרשב"ץ ח"ב וח"ג ודלא כמ"ש הרב קול אליהו ח"א סי"ו דלא היה למרן רק ח"א בלבד וכן ראיתי בס' כ"י לחכמי המערב וכ"כ בס' ברית אבות הנד"מ דקכ"ב ושם הוכחתי הפך זה ועתה ראיתי להמבי"ט ח"א סי' חל"ק שכתב ביד בעל תורה אחד שבידו ס' הנז' ויש בו קרוב לשני מאות תשובות ואח"ך מצא יותר ע"כ וקרוב לשמוע מ"ש בעל תורה אחד על מרן קאמר שהיה בזמנו ובמעון הקדוש צפ"ת היא"ר שני המלכים נועדו ואלו ש"ות הרשב"ץ שלפנינו ח"א אין בו אלא קע"ז ש"ות ואפילו שנאמר דבעל תורה דקאמר אינו מרן אודי לי מיהת דבמעון הקדוש הנ"ל היה שם יותר ממה שלפנינו בדפוס של ח"א ועיין לו להמבי"ט ח"ב שהביא מהרשב"ץ ממ"ש במתנות שניתנו להכלה והיא לו בח"ב סרצ"ב וכ"כ המבי"ט הובאו דבריו בש"ות מרן א"ה ממ"ש הרשב"ץ והיא לו נדפסה בח"ב דכן הובאה בח"ג וכן הזכירה הרב בנו מהרימ"ט בח"ב א"ה סימן מ"ח ולא עוד אלא דרך לימודי ראיתי שמביא מרן מהרשב"ץ גם ממה שאין בידינו בדפוס בי"ד סי' רכ"ח הביא ממ"ש בנדוי וחרם שא"צ אפרה וכן שם בפועל דגם אם קיבל בחרם יכול להתיר וכן בא"ה סקנ"ד בישען על ביתו שצריך שתטעון בפניו וכן שם בראובן שבא לעירו בחדש כסלו וכן מ"ש הב"י ח"מ סנ"ז בשטר פרוע ושם סי' רצ"א בראובן שנתן ארנקי לשמעון וכן בסי' נז"ר בשטר מתנה שכתוב בו קנין מעכשיו וכן בסי' רצ"ז נפקד שמעון שטען וכו' וכ"כ ממנו בסרע"ו ואם טען הבן הגדול שיש לו ארגז בבית אביו ובאמת שיש כדמות זה בח"ג סי' רע"ו אך אין הלשון מכוון כמ"ש ממנו מרן שם וכן מביא ממנו הבדק הבית בי"ד סי' רס"א במילה לממזר בשבת וכן שם ריש ח"מ בראובן שהזמינוהו טובי העיר והוא מסרב וכן שם במי שנמצא כתוב בפנקסו הו"ל כחייב מודה וכן מ"ש ממנו שם בסימן שפ"ח כ"ז לא נמצאו בדפוס וכן מ"ש ממנו הרדב"ז ח"ב ספ"נ וקנ"ד וקנ"ז לא נראו בעליל לארץ אך האמת דלא נמצא כולו בשלימות לפני מרן הקדוש ולכן זימני טובא דלא מייתי משאר חלקים כמו תשובה של ח"ב שמביא הרב מהרא"י שם וכן בבד"ה ח"מ סס"ט שמביא דברי הרשב"ץ והוא בח"א סל"ב ולא הביא ממ"ש שם ח"ב סי' צד"ק שרמזה הרב חיד"א בח"ש ח"ב דף מ"ד ע"ד: ת"ו ש"ל ב"ע