זה הכלל רמג

קונטריס זה הכלל כללים שבאו לידי דרך לימודי. נכון למועדי

א' אנקלוס הגר ב' היו אחד בימי הלל ושמאי ואחד בימי ר"א ור"י כ"כ בסדר הדורות ובזה ניחא מה דהוה ק"ל דבז"הק ח"ג דע"ג ע"א איתא ינוחון אבהן דעלמא הלל ושמאי דהכי עמדו לאנקלוס דלא אמרו ליה מילי דאורייתא עד דאתגזר ע"כ וידוע דהלל ובנו שמעון וגמליאל ושמעון נכדי הלל מלכו מאה שנה קודם החרבן כמ"ש בשבת דט"ו ור"ג זה בן בנו של הלל כתב שם רש"י הוא רבן גמליאל הזקן ור"ש בנו שנהרג בעשרה הרוגי מלוכה ואיתא בע"ז די"א כשמת ר"ג הזקן קרע עליו אנקלוס בשבעים מנה צורי וצ"ל שהאריך ימים רבים שהרי מזמן הלל זקנו של רשב"ג זה נתגייר ואלו בריש מגילה איתא דאנקלוס הגר תרגם את התורה ע"פי ר"א ור"י מוכח דהיה אז צריך להם ותו דר"א ור"י תלמידי ריב"ז היו כנודע וריב"ז מתלמידי הלל והוא קטן שבהם כמ"ש בסוכה דכ"א ובתרא דקל"ד וריב"ז נתמנה נשיא אחר הריגת ר"ש בנו של רשב"ג הזקן ומלכותו אחר החרבן היה אלא מוכרח דתרי אנקלוס הוו ועיין בתוספות על התורה סדר משפטים שכתבו על אנקלוס דנתגייר אחר החרבן בימי ר"א ור"י ואיתא בגיטין כשרצה להתגייר אסקיה לטיטוס בנגידא לידע מעלתן של ישראל ובע"ז דף י"א אנקלוס בר קלונימוס אגייר שדר קיסר גונדא דרומאי אבתריה וכולם נגררו אחריו להתגייר וכל זה ודאי על אנקלוס השני וטיטוס הוא שהחריב הבית כנודע ומוכח ממה דאסקיה בנגידא דאחר החרבן נתגייר וגירותו עם ר"א ור"י איברא דר"א ור"י ודאי שראו החרבן שהרי סתם ר"י הוא בר חנניה כנודע ומבואר בסוכה דג"ן שהיה בזמן הבית ובכל מקום בש"ס מקדים ר"א לר"י וכיון דר"י בזמן החרבן וראה הבית כן הוא בר"א ובבתרא דצ"ט איתא תניא אנקלוס הגר אומר וכו'

ב' כתב הפר"ח י"ד דרבי ייסא הנז' בזהר דשרי למיכל תרנגולא בחלבא הוא כסברת ר"י הגלילי א"נ דרבי ייסא הנז' הוא עצמו ר"י הגלילי וכ"כ הרב לחם חמודות ע"כ. ובס' בני יוסף למהר"י טנוג'י בזרע יצחק ששם דמ"ז סיים על דברי הפר"ח הנז' ואע"ג דבהאידרא רבא נזכר רבי ייסא ורבי יוסי י"ל דההוא רבי יוסי הוא בר חלפתא עיין בספר יבין שמועה ד"ו אבל רבי ייסא הוא ר"י הגלילי כל זה אנו צריכים לומר להעמיד דברי המחברים ע"כ אחר המח"ר בדבר שאין לו קיום והעמדה יפה שתיקה דהרי הוכח יוכיח מהרד"ף במזמור לדוד דע"א דר"י הגלילי הוא תלמיד חבר לר"עק ור"עק תלמידו דרשב"י כנז' בפ' הבע"י ואיך יתכן דמי שהיה חבר לרבו להיותו לתלמיד לו וגם בנסתרות א"א יעו"ש וכ"כ הרב חיד"א בשיו"ב אשר לו בסוף ח"ש ח"א ד"ח דר"י הגלילי במקומו היה מורה ובא להיתר תרנגולת בחלבא ומדברי הזהר משמע דקיבל מרשב"י כמה שאמר לו אסיר לך ובאידרא רבה קבעיה לר"י בעשירי ושם הביא דברי הרב בני יוסף הנז' וסיים ולי נראה להפך ע"כ ובשירי שירים ששם הביא מהאגדה דראב"ע פרע כתובת ר"י הגלילי והביא מהתוס' דע"ז שהביא מהרד"ף דר"י הגלילי ת"ח לר"עק וי"ל ביותר ביאור שכן הוא

איברא דבב"ר פרשה י"ב ובויקרא רבה פרשה ל"ד והובא בירושלמי דכתובות משם באר'ה דראב"ע תלמידו דר"י הוה ואע"ג דר"י הגלילי שם קוראו רבי אולי משום יחוסו שהיה עשירי לעזרא כמ"ש בברכות דכ"ז או מפני עושרו כנז' כמ"ש בשבת דנ"ד ואמרו בסוף סוטה משמת ראב"ע פסק העושר מן החכמים מ"מ אח"ך נתחכם ונעשה חבר דהרי בגיטין דפ"ג כשנכנסו ד' זקנים להשיב על דברי ר"א מונה לר"י הגלילי ור"ט וראב"ע ור"עק ופ"ה דמ"ק דכ"ח משא"כ רשב"י הוא מדור אחר שחביריו הם ר"מ ור"י סתם שהוא בר אלעאי כנודע ור"א סתם שהוא בן שמוע ור"י סתם שהוא בן חלפתא כנז' בפרק הבע"י ובסנהדרין דפ"ה מונה לרבי נחמיה מתלמידי ר"עק וכן ראב"י כמ"ש ביבמות דצ"ג ובסוף ברכות מוכח כן כשנכנסו לכרם ביבנה ושם מונה עמהם ר"א בנו של ר"י הגלילי וכן הובא במדרש חזית ע"פ סמכוני בקצת שינוי וכיון דר"א בנו של ר"י הגלילי מדורו של רשב"י בהכרח דר"י אביו מדורו שלפניו גם מ"ש הרב בני יוסף שם דר"י הנז' בהאידרא הוא בן חלפתא חוץ ממ"ש הרב חיד"א דשם קבעיה בעשירי ר"ל שהוא למטה מהחבירים הנז' שם ואילו ר"י בן חלפתא חבר הוא לרשב"י ובכל מקום מקדימו לרשב"י ובזהר נזכר דנשק ידוי דרשב"י ולא יתכן זה על ר"י בר חלפתא חבירו ולא עוד דרבי ייסא ענשו רשב"י כנז' בח"ג דע"ט וזה לא יתכן לא על ר"י בן חלפתא וכ"ש לא על ר"י הגלילי חבירו של רבו ר"עק ובמעילה די"ז כשענש לר"א ב"ר יוסי שהוא בר חלפתא תכף חזר בו וראיה חותכת לכל זה דבזהר מבואר בח"א ד"ד ובאידרא זוטא דרשב"י קדם בפטירתו לרבי יוסי ואלו במדרש חזית ובמדרש ס' נשא שאל רשב"י לר"א בנו של ר"י שמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו וכו' משמע דכבר נ"נ דר"י

וממוצא דבר לא אדע שכו"ל מה שמונה הרמב"ם בפתיחתו בחבורה שאחר החרבן ר"ט ור"עק ור"א המודעי וראב"ע ובחבורה שאחריה מונה לר"מ ור"י ורבי נתן ור"י הסנדלר ור"י הגלילי ור"א בן שמוע ע"כ ואיך יתכן דר"י הגלילי ת"ח לר"עק ונמצא עמו ועם ר"ט ועם ראב"ע בגיטין שם להיותו מדור שאחר ר"ט ור"עק ותו איך מקדים בזמן לראב"ע שלדעתו הוא מהחבורה ראשונה דר"י הגלילי מהשניה והרי מבואר ממש"ל דאינו ואדרבה ר"י הגלילי הוא גדול מראב"ע

ג' איתא בב"ר פרשה א' פעם אחרת היה יום סגריר ולא באו לועד נכנסו התינוקות ואמרו נעביד ועדא דלא ליבטיל ואמרו מה הוא דכתיב מ"ם וכו' וסיימו אותם והיו כולם חכמים גדולים ואמרו ר"א ור"י ור"עק מנהון וכ"ה בירושלמי בפ"ק דמגילה אלא ששם לא נזכר ר"עק והביאוהו זה התוס' בשבת דק"ד ושם הרגישו מר"א דאיתא בפרקי ר"א לא למד תורה עד שהיה גדול היינו שלא עסק עד שהיה גדול ע"כ ובגיליון ב"ר אשר לי כתוב לא ידעתי למי