יושר לבב פג

לחדש מה שנשמתו משגת באותו ענין הכמוס אפשר שגם הוא טועה אם לא יסמוך אותו ישוב או אותו ענין על סמוכות שיש בהם ממש ולכן מאד מאד צריך אדם ליזהר בחכמה זו של סוד שמספרו יין שעליה נאמר סוף פסוק זה של ודגלו עלי אהבה שהרי תחילתו הוא הביאני אל בית היין שלא יבא למעט בכבוד שמים כדי להרבות בכבודו ולהראות לבני אדם כאילו כל סתרי בראשית נגלו בחכמתו בהשיב תשובה על כל דבר אשר ישאלו לו לפי מעוט שכלו ודעתו אף אם הלכה רופפות היא בידו אלא לא יתבייש לומר לא שמעתי כי מדה זו היא עיקר גדולת חכמתו כדאיתא בירושלמי בההיא אגרתא דיקר שכתבו לחכם אחד שהוצרך לצאת ממקומו ולילך במקום שאין מכירין אותו לחפור אוכל לנפשו

יג ואל תשיבני על דברי לאמר כי כמה דברים אתה מוצא בדברי האר"י זלה"ה שנתיישבו ממנו מדעתו ובכח חקירתו בחכמה המפוארה הזאת שאני לא כן אדמה ולבבי לא כן יחשוב שיהיו הדברים ההם מיוסדים על חקירתו לבד אלא חקוקים היו בלבו כבר על פי הקבלה או על פי השגת נשמתו הרמה דא"א לעולם לשכל אנושי להשיג בחקירה לבד פרטי הדברים הנסתרים בפרצופים העליונים כמו שפירטם האר"י זלה"ה אלא שאחר קבלת אותם הדברים על פי התורה או על פי קבלתו הפרטית או על פי השגת נשמתו הרמה רצה להטעימם בחקירותיו השכליות ודעתו הרחבה וכמה דברים ימצאו שם שהנם על פי החקירה ואינו יכולים להשיב עליהם אם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה אבלי מאחר שאנו מאמינים באמונה שלימה שקבלתו היתה אמיתות על מה שקבל אנו סומכים אף כי החקירה הנעשת על הקבלה ההיא אינה מתישבת בלבנו דידענו בבירור כי לא יועילו החקירות הגשמיות כי אם להמשיל בדעתנו הדברים הרוחנים הבלתי נראים איך הם עומדים או פועלים לא להוכיחם שיהיו כמו שאנו מדמים אותם דווקא כי לא ראי זה כראי זה כדי שנאמר שצריכים להיות זה כזה ממש וכמו שהוכחתי בבית א' חדר ב' פ' ח' וט' בראית המראה הלטושה ע"ש כי מאלהינו תשא ברכה

בית שני חדר שלישי פרק א

ומפני שרצה הקב"ה לזכות את ישראל שיתקרבו אליו בעבודתם התמידית גוזר לפעמים איזו גזרה רעה להרע או שלא להטיב ורצה בעת גזרתו שלא תתבטל אותה גזרה אלא על ידי מעשה הטוב המנגד לגזרה