יושר לבב נט

כעד עשיה וגנתא דעדן ועשבין שבו כעד יצירה וחיון ועופין ובעירין כעד בריאה ולפי שמאימא המקננת בה יצאו המקננים בשני עולמות שתחתיה לפיכך מזכיר בה שלשה דברים כנגד כל השלשה עולמות כי היא כחיה היולדת העוף והוא המקנן ביצירה והבהמה והיא המקננת בעשיה ובנ"א גרסינן נונין במקום בעירין ואי דייקינן בשמא גוף כפופה ברחל היא כידוע ולפיכך הזכירם בסדר זה לפי הנוסחא שלפנינו חיין ועופין ובעירין ובני נשא החשובים מכלם הם כנגד אצילות שהוא עולם היחוד והמדקדק בכנויי האר"י זלה"ה יראה שכל הרמזים האלה מיוסדים על אדני פז והיינו דקאמר לאשתמודע בהון עלמין כי בנבראים אלו ניכר שינוי העולמות ואי בעית אימא דאבני נשא לבד קאי שיהיו ניכרים העולמות ע"י בני אדם שנבראו בדעת כדי שיכירו בדעתם מעצמם גדולת בוראם כי שאר הנבראים מדצ"חם אין להם דעה בינה והשכל במה שלמעלה מהם בלי מלאך שינהיגם ואח"כ קאמר ואיך יתנהגון בהון עילאין ותתאין לומר דמבעי להו לבני נשא לידע איך העליונים והתחתונים מתנהגים ע"י בני אדם כלומר במעשיהם הרעים או הטובים וקאמר עוד ואיך אשתמודע עילאי ותתאי לומר שיתנו לב לדעת פרטי העליונים והתחתונים כי במעשיהם הטובים אפשר שישיגו ברוח הקדש אמיתות עמידתם וסדר השפעתם נמצאו דג' ידיעות מבעי להו לבני נשא לידע א' דאין העולם אחד אלא שעולמות משונים זה מזה נבראו ב' סדר עמידתם והשפעתם ג' איך במעשיהם הם מתנהגים אבל על הסיבה ראשונה המחיים מבית ומחוץ אמר ולית דידע בך כלל אפילו היש המחודש הראשון הקרוב מאד אל המחדשו שאין קרוב ממנו אינו יכול להשיג מהות אחדות מציאותיך וכ"ש המחודשים שלמטה ממנו שנבראו יש מיש וכנגד אור החוט המתפשט אמר ובר מינך לית יחודא בעילאי ותתאי כי בהעדר שפעו הישר מן התחתונים או בהצתמצם אורו מן העליונים יתפרדו כלם והיו כלא היו ועליו קאמר ואנת אשתמודע מעילא ותתאי שאתה ושפעך נסתר בהם מאחר שהם רואים את עצמם קשורים ומיוחדים זה בזה ועל הסובב קאמר ואנת אשתמודע אדון על כלא מאחר כי הוא סובב את כלם ואין דבר גדול או קטון חוץ ממנו

כג מכל הדברים האלה למדנו איך מעלתו הראשונה של הא"ס בהצתמצמו והשניה בהתפשטותו כדי להכין מקום מוכן להיטב ליש המחודש שרצה לחדש מאין רמזים בעליונים ובתחתונים כי כשידמה דבר לדבר יראה שכל הנבראים שוים ברמז זה ואין זה אלא כדי שידעו כלם כי הוא הוה אותם מאין במציאות אחדותו ויכלתו והוא מקיימם ולא יטעו בראות