יושר לבב מא

חבריה ע"כ ועשה נעשה מספר שם זה כ"ב ולכן כ"ב המה אותיות התורה ולפי שבמראית העין אנו רואים בשם זה הה כפולה כפל בהם ה' אותיות ועשאם כ"ז כי כן כשיאריך אדם רוחו במבטה הוו כדי להוציא מפיו הוו האחרת שבעל כרחה נמצאת במבטה ההיא תתמלא הוהו בהה ולא באות אחרת משום דינא דבר מצרא כי מצא מין את מינו ונעור במבטא הההין שבשם זה ונעשה בזה מספרו כ"ז ולפי שהה זאת המתוספת היא אחר ה' ראשונה וזהו ראשונה שבשם זה שמספרם י"א לפיכך אחר י"א אותיות של הא"ב מתחילים הה' אותיות להכפיל כי הכף שהיא האות הי"א היא האות ראשונה מאותיות מנצפ"ך הנכפלות ולפי שאפשר למלאות כל אחד משלש אותיות הוה האמור כשרוצה אדם להוציאם מפיו במבטא ארוכה בכל אחד משלשה אותיות אהי' כידוע לפיכך הכתיר אותיות התורה בשלשה כתרים שהם טעמים נקודות ותגין שבמקום אותיות אלו הוא מקומן כידוע והוו הנתוספת בוו אינה נחשבת במנין דאין דנין אפשר משאי אפשר כי כך רצה לקרוא שמה הבורא אשר בראה: בשני ווין וכמבואר בע"ח ובשער מאמרי רשב"י דנמצא דמבלעדם א"א לקרותה בשמה כמו שא"א לקרוא בלי אותיות שבמקום הוו הם עומדות כידוע משא"כ ההי דבלי מלוי כלל אפשר לקרותה ה' לפיכך ראוי להחשיב טעם מילואיה

יד נמצאו היות אותיות התורה כלה כלולות בא"ב אחת המתחלת באלף שמספרה אחד כי אחד בראה ומתחלקת לג' חלקים כי בפעולה השלשית נבראת מהאחד כי בראשונה נעשה הצמצום ובשניה התפשטות הקו ובשלישית בריאה זו של אותיות התורה וכל חלק מג' חלקים אלו יש בו תשעה אותיות שהוא המספר הנצחי כידוע לבעלי המספר להורות נצחיותה העודף על נצחיות כל הנבראים כלם כי היא שרשם וכן הוא מספר השלש שורש המרובע של התשעה והאחד עודף עליהם שמלבד נצחיותו בכל המספרים מבלעדו אין התחלה לשום מספר כמו שמבלעדי האחד הפשוט לא נמצאת בריאה מחודשת כלל ובשמם אין בידי להוסיף על האמור רבנן ואיני יודע להעריך טעמם בערך מי שבראם על הדרך האמור כלל ובצורתם גם כן לא ידעתי דבר כלל ועיקר על כי לא נודע שום דמות וצורה בסיבה ראשונה שבראם להעריכה לה ולכן הדבר רק הוא ממני עד ישקיף וירא ה' משמים

טו והשלשה מיני מספרים שהם אחדים עשיריות ומאות יפה יפה מגלים שרשה וכח סיבתה המסתתרת בה כי האחדים מורים לאחדותו יתעלה משולל אף מסדר זמנים טרם הצתמצמו והעשיריות