יושר לבב יג

כמו שאכתוב במקומו ובשם הוי"ה עצמה כלם רמוזים הם כידוע לי"ח ולכן צריך לכוין בהויה שהוא ז"א בכללו ובפרטו יכוין לשאר הפרצופים המתלבשים בו והמלבישים אותו וסודו הכמוס של מקרא זה שעליו אמר שצריך שידע רמזו לו בתיבת את המרבה נשמת ז"א שהיא הסיבה ראשונה שעל ידי הפרצופים העליונים ממנו מתלבשת בו ומפני זה ועבדהו לזה אף כי נברא הוא כי לנשמתו אתה עובד בזה כי מבלעדה אין כל נמצא משום הכי לא אמר לו דע אלהי אביך אלא דע את אלהי אביך נמצא כי בנבואה קטנה של פסוק זה נרמז לי נשמת החבור הזה מה יהיה

ובכללם אתה מוצא שאין טוב לאדם להיות נעדר מכל וכל מדרך ידיעה זו כדכתיב גם בלא דעת נפש לא טוב אלא מצוה הוא להשתדל בה כדכתיב דע את אלהי אביך וגו' כי הקב"ה חפץ במי שמשתדל עד מקום שידו מגעת לחדש דבר אמת בידיעה זו ע"פ התורה כדכתיב טוב לי תורת פיך וגו' אבל אל יעלה על דעתו להביא אלוה בידו ע"י סברותיו אשר מסביר אפילו ע"פ התורה בידיעה זו כי עמוקה היא מני ים כדכתיב בים דרכך וגו' ולפיכך אף אחר הפשפוש והחפוש בידיעה זו והמציאה אשר ימצא בה בנר נשמתו לא ישיג אפילו הקצה האחרון שבה ולא ידענו כדכתיב בספיה דקרא דא ועקבותיך לא נודעו ולפיכך לא יהי' השתדלותו בה לשום פניה אחרת כי אם לעשות נחת רוח לקונו כי כן צוהו ומאשר יתיישב על לבו ממנה אחרי דרישתו וחקירתו בה ע"פ התורה יהיה לו לפתח עינים להדריכו בדרך הישרה הראויה לאיש החפץ חיים בעבודתו אשר הוא עובד את ה' באמת ויושר לבב

אזני הלב

הנוטע אוזן ימין הלא ישמיע זכור ושמור בדבור אחד אבל אחד הוא ואין שני לו שיוכל לעשות כן ולכן שמע נא קורא נעים את אשר אני מזהיר אותך והוא כי לא תרווהי צמאנך בספר הזה בפרק אחד כי יפלו ממנו ספקות בלבך ולפיכך אל תעמוד על הפרק ואל תדין עליו עד שהגיע למקום הראוי להשלים הענין ההוא בס' הזה כי שם תמצא שלימות המצטרך לך ואם כה תעשה ה' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד

אוזן שמאל

הלא אוזן מילין תבחן בספרי זה כי לא הוצאתי דברי בו לבטלה לא לשון ולא מלה והרואה אותם וידקדקם יבין עמקם ורומם ולא יטה ימין ושמאל מאמיתותם דאין בהם נפתל ועקש ולא עבר זר בתוכם