עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יושר לבב

יושר לבב קו

Yosher Levav 106 · יושר לבב · free full Hebrew text

Open in the reader →

חייבים אף הם בכל המצות כשאר בני אדם אשר יהיו חיים עדנה ואליבא דמאן תכף שיחיו יהיו כשאר כל החיים הגדולים דהכי אמרינן בש"ס דנדה דף ס"א ע"ב בגד שאבד בו כלאים עושה בו תכריכין למת ואמר רב יוסף עלה זאת אומרת מצות בטלות לע"ל ואין זה בעיניו אלא דרך שאלה תמוהה ואביי משיב לו דאינו כן דמדאמרו על זה לא שנו אלא לספדו אבל לקברו אסור דנמצא כשקם בתחיית המתים בלבוש זה הרי הוא לבוש כלאים ואסור דמצות אינם בטלות ורב יוסף להחזיק תמיהת שאלתו הקשה לו מרבי יוחנן דשרי אפילו לקברו ומסיק הש"ס דאפילו לר"י לא יהיו המצות בטלות אלא לטעמיה אזיל דאמר כיון שאדם מת נעשה חפשי מן המצות מגזרת הכתוב דלא כתיב נפטר מן המצות דהוה משמע בעודו מת אלא נעשה חפשי כלשון הכתוב מכל וכל ולכן כשיחיה כקטן שנולד דמי ואם יהיה לבוש כלאים אז יהי כקטן אוכל נבלות דאין ב"ד מצוים להפרישו עד כי יגדל וכדאמרן אליבא דידיה דווקא דהחולקים עליו ס"להו דאף הם יהיו חייבים תכף שיחיו אבל של החיים באותו זמן אין מי שיאמר שיהיו בטלים מן המצות כי לא יהיו המצות בטלות לעתיד לבא

ח וכל אשר אמרנו יתמיד עד אלף השביעי ולא עד בכלל כי באלף השביעי יהיה העולם חרב כמאמר רב קטינא ולא שיחזור העולם לתוהו ובהו דהא נשבע הקב"ה שלא יביא עוד מבול לשחת הארץ כשז"ל אלא שיהיה אותו האלף השביעי כלו כשנת השמיטה כדתניא כותיה דרב קטינא בלשון זה והוא מפני שבאותו האלף השביעי יחדש עולמו כדשלח ליה רב תחליפא לרב יוסף ומדקדוק לשונו נראה שחדוש זה יהיה בעולמו דווקא וכלשון ע"ח בשער מאמרי רז"ל והוא שלע"ל כשיתחדשו הפרצופים העליונים שיתעברו עוד או"א בא"א לחדשם וכו' ולפיכך יתנהג בו כבשנת השמיטה והוא כי מימות המשיח ואילך שעבודתנו אז תהיה תמה וזכה וברה תגרום להוריד שפע זך מאד דרך פרצופים העליונים שהם הם עולמו וכל יום ויום ילך ויתגדל הזכיכות ברוב התמדת העבודה תמה עד שבהגיע סוף האלף השישי יהיה זכוך השפע ההוא יורד בתכלית הזכוך וברבוי עד שלא יוכלו הפרצופים לסובלו אם לא יחדש בהם הסיבה ראשונה כח חדש שעל ידו יזדככו יותר מהזכוך שהשרש בהם בעת בריאתם בענין שיוכלו לקבל שפע מזוכך מאד מאד ממה שהיו מקבלים עד אותו האלף ויהיה זה על דרך מאי דאמור רבנן שהקב"ה נותן כח בצדיקים לקבל שכרן וכדי להוסיף בהם כח חדש זה יצטרך משך אלף שנים שאם ירד כח חדש שעל ידו יזדככו יותר מהזכוך שהשריש בהם בעת בריאתם בענין שיוכלו לקבל שפע מזוכך מאד מאד ממה שהיו מקבלים עד אותו האלף ויהיה זה על דרך