יונת אלם צד

בין ג"ג ממש וע"ז נאמר ומספר את רובע ישראל כי מלת ומספר היא בגי' שכינה עם המלה ועל זה דרשו בזהר עיניך ברכו' בחשבון על שער בת רבים והיא את רובע ישראל ר"ל אצל ד' מדות תחתונו' של זעיר דאינון תנ"הי שמלכות בו בסוד עטרה בלבד: פנ"ח אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים דע כי בעת הליד' שיצא זעיר מלובן ומזוכך לאויר העולם יצא מחוץ למחנה שירי הדינים ומותריהן שהם הפסולת והתמצית בסוד דם נדה שהובדל כאן בחדרי הבטן מן הז' נקודות השברו' כשנחשיב יסוד לשני' או שיהיה הדעת נמנה עמהן שכנגדן כתיב וטמאה ז' ימים ואם נקבה תלד שלפי הסוד הזה שאני בבאורו היא גזרה קיימת ואם יהיה היובל אז צריך לברר עוד מן השבעה מלכיות שישנן א' א' בז' נקודות אלה והדעת מחשיב בהדייהו לא' מן הדרכים שפירשנו למעלה בפרק י"ט ועם שבעה נקודות שבנקודה אחרונ' שהיא עצמה מלכות כלה דייק קרא דכתיב וטמא' שבועים: אבל בג' ראשונו' דידה אין רע והוצרכה הויות נוקבא ליטול אבל המלכיות של מעלה בז' ספיר' זעיר כדי שהוא ימשול בה ולא יהיו שתי רשויות ח"ו אין הנקיבה מצטיורת אלא מחזה זעיר ולמטה ולפי דרכינו למדנו שיש כאן י"ז מלכיות כחושבן זעיר של הויה דאתמר בהו כל ישראל בני מלכים הם אז' בספירות זעיר ועשר במקומת נוקביה ובשבילו דרשו בתיקונים י"ז דרגן לנשמות ישראל ואלו הן מלכי' צדיקים נביאים חוזים מארי תורה גבורים חסידים עד כאן מזעיר וכן מנוקביה הרי י"ד יתירה עליהן נוקביה מג' עליונות דידה דאינון נבונים חכמי' ראשי אלפי ישראל ואלה הג' יתרות המושפעי' ממנה מכוונת אל הבאו' מח"גת. של זעיר ושבע דידה לארב' דידיה שכנגדן כתיב יוסף בן י"ז שנה היה רוע' בסוד ויתן אותם אלהים ברקיע השמים שהוא יסוד צנור הנשמות וכתיב ויחי יעקב בארץ מצרי' י"ז שנה שבהם פרו וישרצו עד שרא' ס' רבוא מיוצאי חלציו היא הדבר שהובטח בבאר שבע אל תירא מרדה מצרימ' כי לגוי גדול אשימך שם אותך דוק' שתהיינ' עיניו רואות הוא שאמר יוסף למען עשה כיום הזה להחיות עם רב: ועוד עם רב בגי' י"ב הויות אשרי העם שככה לו: ובשיר השירי' רבה אמרו שראה ס' רבוא בני תורה אפשר דשומרי תורה קאמרי שלא היה שם א' בהם יוצא מן כלל מטה שלימ' בגי' נפש כי הושלמ'