יונת אלם צב

הוא הגנוז בקדש ודע כי נצח אריך העלה כל חלקי הו' נקוד' בלבד והוד שלו העלה חלקי הנקודה הז' והוא טעם ושמתי בים ידו זו שמאל לים שהיא מלכות על שם העלאות הרגלים להעקד בידים ממש ובנהרות ימינו שהן ו' קצוות וזה מקום קטרוג כי נכספה להיות גם היא מרכז לקצוות כמהו ולא נותן לה אלא על ידו וזה יחשב לה מעוט לפי' אמרו בזוהר איהו בנצח פי' זעיר כלו הועלה בנצח אריך ועל נוקביה אמרי איהו בהוד ואריך לקח זעיר' מירך ימין בשעלו שהוא מים בסוד החסדים ובזרת שהן ה' גבורו' אש ממים לקח נוקבי' מירך שמאל והדר אתכליל שמאלא בימינא ומסר הכל לתוך רוח חבא בסוד נקודות מעורבות והוא הגלים האורות האלה ונתבררו אצלה בסוד טפת לובן כלילות תלת גו תלת ונכנסו באימא דרך היסודו' של שניהם ובמעי' אתבריר' עד אחת אחת כל נקודות אלה לרקום אברי זו"ן ופי' טפה הוא כמו עסה בלוסה מאותיות רבות מעורבות בלי סדר אלא שמות שלא נתחברו אותיותיהם בקדימה ואיחור ולא הוברר שום א' מהשמות לעצמו ולא לגריעותא כי אין זה ערבוביא ח"ו רק מעוצם הכלילות והיחוד וכאשר יאמרו אליך כי הכא שאריך פשט ימינו אין זה כי אם שם ע"ב שבחסד אריך ובכחו זה הועל' הכניס כל האורות למח אבא שגם הוא ע"ב אלא שמתחלף בנקודו והוא שם שגיא כח לקבץ כל האורות בעצמו תחלה ולבררן ולהורידן דרך שם קדוש ונורא שאותיותיו מסודרים זו למעלה מזו על פני אורך השדרה כדרך שאמרו בגמרא על פסוק מנא מנא תקל ופרסין והיסודות גם הם שמות הקדושים מכינים ומזמנים האותיות מהאורות האלה לסדר מהן שמות מיוחדים לפי צורך התקון וכן בכל מקום הכוונה לברר שמות הקדושה מסיגי השברים והאותיות חצוניות של שמות הקליפו' שנתערבו עמהם במיתת המלכים והאורות שנחלקו צריכ' ברור מכח הקליפה שהניח' אצלן רושם קצת ואע"פ שלא יצאו לפועל עד שחטא אדם מ"מ הוצרכ' ההבדל בין קודש לחול מתחלת המחשבה לצרף הידיעה אל הבחירה ואולם לא היה אדם ראוי לאותו מעשה ביום הבראו על תכלית השלמו' בסו' אלוה עלי אהלו ולא לישראל באותו פ' שפסקה זוהמתן אלא למען דעת כל מאמין ישר מתהלך בתומו חפשיות הבחירה באמ' והוא הנרצה במאמר הנביא אני אסבול ואמלט.