יונת אלם פ

קו החסד שבו של שמאל קו הדין שבו ומאחורי הזרועות הארת אמה קו החסד שבה מימין וקו הדין משמאל וכל אחוריהם ביתה ומחלק הגוף שהוא מייחד הזרועות ונלוה אליהם נעשה הקו האמצעי שלהם מימין אריך לזה ומשמאל לזה ועל זה השתוף הגמור שבין חכמה ובינה בכל מקום אמרו עליה בזוהר כחדא נפקין כחדא שריין ולא מתפרשין כי תקון פרצופיהון נעשה בבת אחת מהתחלה אח' שהוא מאור לבושו של אריך זהו כחדא נפקין ואחרי גמר תיקונם הם פנים בפנים זהו שריין כעין זרועות אריך שהם מכוונים זה לזה והם ריעים תדיר דלא מתפרשין שלא נפלו לעולם משא"כ בדודי' דאינון זעיר ונוקביה שנוקשו ונשברו ובפרט בנפילת נוקביה מחמת קטרוג שאז חזרו בסוד נקודה דקה כי שבו ועלו ט' ספירות דידה לאימא והן עצמן הספירות שנתנה לה ממדות זעי' והיא עשירית לון בסוד המעשר עתה שבה הארתן של זרועו' אריך להשפיע מה שהיה פנימ' לו בשניהם לימין האצילות ששם נתקן פרצוף אבא מן הג' פרקי' שבזרוע עם חלק הגוף עד החזה ברוחב ועד הטבור בגובה דכתיב אני חכמ' שכנתי ערמ' בגי' ב"י חס"ד אר"יך לפיכך נתייחדו החסדי' לאבא מה שהיה חוצה לו לשמאל האצילות ושם נתקן פרצוף אימ' על הדרך הזה לפי' נתייחדו הגבורות לאמא וסימן אני בינה לי גבורה בגי' שכינה שהרי אימא היא עצמה שכינת' עילאה: וכבר דחיתי מי שיחס זרוע ימין כמו שהוא לאבא פנימה לו לקו ימין חוצה לו לקו שמאל וכן לאמא בזרוע שמאל אך התועלת במה שאמרנו ראשונה הוא להראות שאין באריך אחוריים שלו הם פנים ממש לאימ' ואין בזה מחלוקת אלא דאידך לא נחית להכי לפיכך סתם דבריו ואפשר לתרץ באופן אחר כי אמנם הדרך שאנו דורכי' בו בכלל הדרו' הזה יאות אחר השבועה דכתיב בה ולא אבא בעיר שאין אבא משפי' באמא רק מצד בינה שבו וכן קודם תקון המתקלא אבל בזמן שיש כניסה לירושלים של מעלה ושל מטה ואבא משפיע בעין יפה מצד חכמה שבו אז אין צריך לחלק בזרועות אריך וככל דכותיה וילמוד סתום מן המפורש: פמ"ה אלמא מחסד אריך ומגבור' שבו עם חצי ת"ת נתקנו אבא ואמא מחציו התחתון של ת"ת אריך ולמטה יצאו זעיר ונוקביה כי מנצח נתקן זעיר ומהוד נוקביה שהיה חצי ת"ת תשלום לשניהם הקו האמצעי בסיוע יסוד אריך לזעיר ומלכות אריך לנוקביה. וכאן היה שוים ומקצת ת"ת אריך