יונת אלם לה

שלו כתיב שמש וירח עמד זבל' על הדרך שאנו עתידים לפ' בזה פל"ב יעויין שם: פט"ז עתה שבנו לחלופי המדריגות אשר בעולם האצילות מיני' ובי' כפי הדרך הראשון שבארנו בפ"י"ג דע דעלייהו כתוב ויעש לבית חלוני שקופים אטומים שכן בית סתם זה בית ה' באמת כי הוא לבדו עלמא דיחוד' ומשמע' של מלת חלוני סתמא בפירוש' שהן רחבין כל האפשר בחק מציאותן בלי צמצום והרמז לצנור היורד מכת' לחכמ' שקופי' מחכמה לבינה ואצטריך למימר שאין עניות במקום עשירות כיון שהי' מדרג' אמצעי' בין תכלית הותרנו' ובין הצנור היור' מהבינ' לו' קצוות דעליה אתמר אטומי' שאינה פתוחי' לרוק' כ"כ ומ"מ ג' ראשונות חשובות כאחת וכלהו אתכלילו בעתיק' קדישא לפי אלה הג' תיבות חלוני שקופי אטומים הן בגימ' שעש"ע בחסרון וא"ו ממלת שקופים על פי המסור' והכפל לרמוז ש"ע לריש' דאין ש"ע לריש' דאריך וכלן מכח רישא עילא' לפי' באה מלת חלוני בסמיכות והשאר בהפסקה וכלם בלשון רבים מהתיחס לכל חלון שעור ההשפעה כפי כח הנותן והמקבל אבל מיסוד למלכות לא לאיתואר קלון בעצם הואיל והיה הכלי של יסוד חציו שבור כדלקמן ובמסכת מנחות דרשו הפסוק הזה על כללו' החלונות במה שכלם שוים בו: דגרסי' התם תנא שקופי' מבחוץ אטומי' מבפנים לא לאור' אני צריך והכוונה לבאר ההבדל שבין הכלי והעצמות כי אמנם הכלי לבדו הוא הצריך להפתח אבל אינו מעכב בהתאחד האור הפנימי בכל מקום שהוא בכדי שאף בלא חלון לא יהא מובדל ונפרד ממדה למדה ח"ו אין זה כי אם באותם המסכי' המבדילי' בפני הבריא' ומה שתחתיה ויונתן בן עוזיאל שמר את הדבר בסודו אע"פ שתרגם בהפוך לפי סדר המלות כלם להמתיק המליצה שיהיו הדברים יותר מוכנים וישרים למוצאי דעת אמר פתיחן מלגאו וסתימו מלבר ירצה שהאורות הפנימיי' פתוחים אהדדי ממילא והכלים בלבד הם אטומים פיר' מחוסרי' פתיח' עד שתחפץ אך לא יאחר החפץ העליון להשכיל להיטיב לא יתמהמה למחכה לו ובמציאות החלונות נמי לא פליגי ומורה המתרג' בצורתן ותבניתן כי כותל ההיכל היה שקוף חוצה לו שכן עובי החלונות מתרחב באלכסון מבחוץ ולא מצד פנים כלל אך שתק מזה ופי שקופי' אטומים על תכלית הכוונ' בפתיח' החלונות ההם וצורך תשמישם ומה שאמר פתיחן מלגאו ר"ל פתוחים לאויר ההיכל המאיר לעולם כלו בכבודו וחוצה לו היה חשך ולא אור