יונת אלם קנא

ופי' זה כי מצד הפנים יש בשער הקדקד תליסר נימין דקיימין מהאי סטרא ומהאי סטרא דגלגלת' לקבל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלג' ומכח הארתם מתפשטי' תליסר תקוני דיקנ' והנה משער רישיא כעמר נקי נגד חכמה למוחי' דזעיר ומלבושי' כתלג חיור לאבא ואמא ואלין הנימין של צד הפני' נקראי' כאן שערות סתם לפי שאינם ארוכו' כמו הנימין של צד העורף ומחדודי דגלגלת' לצד אחור אלף אלפין רבוא ושבע אלפין וה' מאה קוצי דשערי פי' מניינ' רבה לגרמי' מציע אה לאב'ואמ' ומניינא זוטא לזעיר ירצה לכלילות' בעצמ' וכל קוצי אית ביה ת"י נימין כמנין קדוש והנה הקוצים מגיעים עד רישי כתפין לכסו' העורף ומן העורף ולמט' מתפשטי' הנימין ונמשכי' עד מקום ראש זעיר ומצטרפי' עם הצלם אשר לו מאבא ואמא אלו ואלו נעשים כמין אריג' לחזק הארתם והוא סוד הטלי' על ראש זעיר ויש לזעיר נמי שערות נימין וקצין השערות הם קטנים מבועי אור לדידיה בלבד ויוצאים מחכמ' שבו והנימין יותר ארוכים להתפשט לנוקביה ויוצאים מבינה שבו וקוצים בינוני' מהדעת שבו להאי' לשניהם וכלם בקטנות ודע כי אבא ואמ' אין להם שער כלל לא בזקן לאב' ולא בראש לשניה' והרמז ואיש דא זעיר כי ימרט ראש קרח הוא ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא קדמא' לאמא תניינא לאבא וזה וזה טהור אין רע כלל כי אבא ואמא ומזל' בסוד הדעת הם ראשו בגדלות ואז נקרא איש חלק ובארנוהו בפ' ע"ו והנה השערות הם צנורות למבועי אור יוצאים מן המוח ואבא ואמא אינם צריכים לכך לפי שהם תחות מזלא קדישא דאריך ומקבלי' הארה ממנו להשכיל להיטב תמיד לזו"ן כי זה המזל נוטה שמים ע"י אמא ויוסד ארץ ע"י אבא ושניהם לשון הוה שאינו פוסק לעולם ע"ד מה שאמר הכתוב ושמים לא זכו בעיניו ולאו לגריעותא ויש במלת מרט נוטרי' מה רב טובך וכן אשר צפנת ליריאך ר"ת אצ"ל כי מריט' האצילות בראש אבא ואמא הוא בסוד הטוב הצפון נקטי' כי המזל עליון הוא אדרת שער בקדושה רבה על אבא ואמא דכתיב בהו אדיר במרום ה' וזעיר שאיננו מוקף מאותו המזל תמיד הוא הנתקן בסוד קווצותיו תלתלי' אמנם בקלפו' אין שם תקון באבא ואמא שלהם וכל השערות הראויו' אליהן נמשכות עד זעיר דקליפ' שהוא עשר כלו כאדרת שער פי' כמו האדרת הראוי' בתקונים העליונים להשלמ' הדוגמת כך נמשך במלא קומותו למטה על פני כלו תדע כי בלעם גם הוא בסוד זעיר של קלפה יודע דעת