יונת אלם קלד

צנורת למעבר בעלמ' להוסי' כח בעצמם מדי עברה כי היא תביא אל הפועל המושל' הכת הכמוס בהם להוצי' לאויר העולם לא בעמל ולא ביגיעה צלם ודמות עליון לשעה קלה כטעם אני אמרתי אלהים אתה ובני עליון כלכ' עכשיו הטפ' נפגמ' והיא צריכ' אל היסודו' להתבשל ולהתברר על ידם בעדן ועדנין ואדם עצמו אחר החטא לא היה ראוי להוליד בדומה עד שעברו עליו י"ג שנים י"פ כי כפי גדולתו ירידתו והוא חב במחשבה לפי' נחלשה הטפה היורדת מן המח וחב במעשה שגרם אל היסודו' פגה בחל וצמל לאשה שכנגדן באיש חלוף הזמני כמו שבארנו אבל הנהגה העליונה לעול' עומד' על קדושת רוחניותי' תספר ירחים ושנים לדעת עת לדתה לא עת זמני רק מחשבי בסוד י' הויות וי' אהיה מאבא ואמא שהן בגי' ע"ת ודי בזה והנה הד' שני' שצריך האדם התחתון להשלי' בעצמו להיות איש הן בדוגמ' של מעלה סוד אור חוזר לזעיר מן החסדי' מיניה וביה אחר שנשל' שעור קומה שלו בפנימיות אברי גופו עכשיו צריך להרבות אורה במוחין דידי מן החסדים כדי שתהא הטפה שלו ראויה להוליד וידוע כי בחזרת החסדים מגולים ממטה למעלה ישאר שליש וחצי מן החסדי' עודף בגדול' ושליש וחצי בגבורה עכשיו עולה השליש מגדול' לחכמ' ושליש מגבור' לבינה ישארו ב' חצאי שליש למדת דעת הרי ג' שנים וכאן הוא מופלא סמוך לאיש ובודקין אותו אם המוחי' בכח או בפועל ועדיין חסר שנה להשתדל להיות איש והוא בר מצוה הנה השליש מכוסה של ת"ת עתה חזר מגול' והשלי' שנה אחת והמעט יותר שלוקח כתר זעיר מהשליש אשר ממנו נעשה כתר נוקבי הוא המשלים ליום א' או אמר שהוא מה שבין ת"ת אמה לגלגל' זעיר והנה הדרך הזה השני היא לצורך זעיר עצמו שיש בו סוד הגדול אשר אמרנו על הסדר לדין הפעוטי' ולמתי יהיה ראוי לביאה ומתי ישפיע באדם התחתון כח ההולדה והדרך הראשון הוא בו ממה שנוצרה בת זוגו עמו שמקצת החלוקות האלה אין להם עסק בה וכבר אמרנו בסוף פ' ע"ח כי היא הגורמת שהמקיף מיסוד אימ' איננו עובר שליש ת"ת של זעיר ויותר נכון לומר שזה וזה לצורך עצמו הא' לגדולי האברים והא' לחלק החסדים כמו שבארנו למעל' ובסמוך נפרש כיצד גם הוא עולה עמו וזה עיקר בלי ספק ולמכו' בנכסי אביו עד שיה' בן כ' שיושלמו בו י' ספירו' מצד אבא וכנגדן בנוקב' מאמא ובכלן ידו עדיפא מידה שאבא ואבא שניה' מוסרים לה הנהגתם ונכללי' בשיעור קומתו תדע שבאדרא דנשא לא זכר ר"ש