יונת אלם קכח

ממש והוא בל יחל שלהן עד צואר יגיע למעלה מן הקצוו' כדאמרן שבועה שאיני ישן זהו בקצוות שהוא עצמו אסור פירש מקושר ונתפ' בשבועה כי הוא יש בו ממש ועם זה נתבאר לנו המאמר של רעיא מהימנא על בוריו ואמתתו גם הם בפרש' תצוה גבי שתי הלחם של עצרת אמרו ועל דא מקרבן חמץ לאתוקדה על גבי מדבחא דזיל קרי בי רב הוא ואל המזבח לא יעלה לריח ניחוח וכבר ביארנוהו יפה יפה בסוף קונטרס העומ' שלנו ידרוש משם: פע"ו כשם שזעיר נתגדל מפרקיהם של נה"י דאמא על דרך שבארנו גם נוקביה נעשית ונבנית מן הפרקים של נה"י דזעיר והוא סוד ו' דינרין לשבת שקצבו לה לתוספות גבי מורד על אשתו דהני נמי תשלומין נינהו אחר שפקדנוה בידו וכשהוא סובל שתתמעט ואינו מבקש רחמים עליה הוי מורד וחייב בתוספות וכשהיא מורדת פוחתין לה שבעה דינרים כי היא יורדת מהיות גדולה כמהו לכשיהיו מוחין דידה לעומת נה"י דיליה וירדה ז' מדות כחב"ד ג"ת ותנן ריש פרק מציאות האשה בזמן שבסתר לה שני חלקים כי אינו נמנע מהיות משפיע לה גם מההארות גג"ת אע"פ שהן עצמן מרחוק עמדו דרך הסתר פנים אבל בגלוי שהיא בקרבת כליהם אלו לאלו לו ב' חלקים ולה א' כדאמרן והנה מן הג' פרקים של נצח נעשה לה קו ימין ומן הג' של היד קו שמאל ומן הג' של יסוד קו האמצעי שלה על הסדר ומעקרא כאשר יצא מכח הבקיעה ראש נוקביה של זעיר מבין חדוהי לאחורוי היתה תחלה בסוד נקודה בלבד כלולה מי' ושם היא כלת משה בסוד תורה חמדה גנוזה שהיא בגמטריא מ"ו ל"ז י"ט כ"ו אלמא גניזתה בקדש בתוך ההויות עצמן והנה מוחין דילה מכוונים בכח הפשוט לדרועין דידיה כטעם רישא דנוקבא בין דרועין דמלכא ואז דרועין דילה מכוונים לשוקין דידיה דכתיב בהו שוקיו עמודי שש אלו סדרי משנה בסוד תנאים דאינון נה"י ואמוראים חג"ת יציבא בארעא גיורא בשמי שמיא אלא הני בדכורא והני בנוקבא וכן נביאי' וכתובי' ואין לרגליה על מה שיסמכו לפיכך יורדות מות למען שאול צעדיה יתמונו לאלתר שלא ירד כלל אלא שגרם החטא ומה גם עתה סעד הם לו שלא יפול לגמרי כיון שהוא מתרחב והולך בכל יום כטעם תפתה ועם הבטחה זו הוא מיועד אל תקון בעזרתה שיתקדש גם הוא בקדושת הגן וכאן במקום שיצא ראש נוקביה היה בו מעט קטרוג מצד השווי אשר לה עם ת"ת זעיר והוצרכה להנסר ולהמעט ואחרי