יונת אלם קיא

והגבורה בחסד וי"מ כי מצר עליון לפי שהוא לצורך העה"ז אשר איננו יכול להתקיים במוקף הדין שעלה במחשבה לפי' הקדים אליו ית' ושתף לו מדת רחמים אמנם השתוף גור' שהשפ' אינו מתפש' הרבה אלא נשאר עליון רחוק מהתחתונים לפי מיעוט הכנתם מה שא"כ במזל ונקה שהי' להנהג' העוה"ב המניק' מכל מים לפי' נקר' תחתון כי תהיה השפעתו נמשכ' למטה בלי עכוב ואם תסתכל בפשטן של דברי' תמצא ה' גבורות טפלו' למזל ונק' וה' חסדים למזל נוצ' ועדיין צריכים חנו למודעי פפ"ה הטעם האמתי הפשוט ואין בו ספק להקרא נוצר מזל עליון ונקה מזל תחתון הוא מוכרע ממקום כבוד' בתקוני דיקנא קדישא כי הנה נוצר הוא מהשערות שבסוף הזקן מבחוץ בצד העליון כלפי פנים והוא תיקון שמיני שעל הסטרא שבאמצע ונקה הוא משערי הצדעי' הנמשכים בשקול' עד הגרון ומאירו בצד התחתון הפנימי מהזקו הנוגע בחז' ובטבור' ואול' הי"ג מדות בכלל יפה הן נדרשת ממעלה למט' ומה גם עתה יהיו נוצ' עליון ונקה תחתון וכאשר נבוא לדרו' אותן ממטה למעלה אז מתהפך הסדר וההבדל בזה הוא בין שני האורים המתפשטים מארי' לזעי' שהן פנימ' ומקיף כי זה עול' וזה יורד וראיתי לגדולי הדור שסדר הפנימי יורד והמקיף עולה אך העמיק הרחיב בסוד הרבה יותר מן המכוון הנה ואני אתנהלה לאיטי לפרש מה שמצאתי לאחדי' מגור האר"י גם הם שסדרו' הפנימי עולה המקיף יור' עם תוספו' ביאו' כפי מה שיסבלוהו העיון הישר לקיים דברי חכמי' ולפי זה ח' מדו' ראשונות שבפרשה הן בפנימי מלכות יסוד הוד נצח ת"ת פחד חסד ובינ' דרישא דאין אשר יקראוה חכמה שבכתר על א' מהדרכי' שפירשנו למעלה בפ' הואיל ומנקוד' חכמ' קאתי וה' מדות אחרונות הן בפנימי הוד נצח ת"ת פחד וחסד שבכת' הוא רישא דל"א ושוין כי יסוד הכתר ובינת החכמה יחדיו יהיו תמים במדת נוצר חסד דהיינו נוצר בינה וסימן נו"ן רבתי חסד יסוד וסי' חסד עילא דאתמש' בפום אמא ומלכות הכתר נכלל בזה היסוד לעולם אבל בחכמה אנו מונים מלכות מדה בפני עצמה בסוד אבא יסד ברתא אמנ' כח"ב ויסוד ומלכו' שבכתר וכתר חכמה שבחכמה אע"פ שאינ' נכנסי' בחשבון הי"ג מדות להאיר בסוד אור פנימי מ"מ גם המה מצטרפין לעשו' אוד מקיף לזעיר כמו שאר המדו' וזהו פרטן אל הוא סוד ב' ב' פאו' אל מכאן ואל מכאן והוא מלכו'